נגד בית משפט לבריאות נפש ב26.6.02 העביר ח"כ אילן גילאון (מרצ) הצעת חוק המבקשת כי הכלוא הפסיכיאטרי יובא בפני שופט וכי ייוצג בידי בא כוחו. בתכנית הרדיו של המשפטן משה נגבי ב-1.7.02 גילאון גילה כי היוזמה והניסוח להצעתו הן של כנסיית הסיינטולוגיה דרך הגוף שהקימה בישראל: 'עמותת מגן לזכויות אנוש'.
לכאורה מתפרץ גילאון לדלת פתוחה: כיום עומד בראש הוועדה הפסיכיאטרית (שהיא ערכאת הערר הראשונה של הכלוא הפסיכיאטרי לפני בית המשפט) משפטן הכשיר להתמנות שופט שלום, וכל כלוא זכאי, אם יש בידו כסף, לשכור שרותי עו"ד. העובדה כי ללא כל יוצא מהכלל הן
המשפטנים למיניהם העומדים בראש הוועדות הפסיכיאטריות, הן עורכי הדין המייצגים כלואים פסיכיאטריים והן שופטי בית משפט מחוזי הדנים בערר על הכליאה הפסיכיאטרית, כולם משתפים פעולה עם הפסיכיאטריה, וימשיכו לשתף פעולה גם אם תתקבל הצעת החוק, אינה זוכה להתייחסות מצד גילאון. גילאון המצרף להצעת החוק שלו ביקורת על הפסיכיאטריה מפרי עטה של הסיינטולוגיה מעדיף להתעלם לחלוטין מהעובדה שכוח הכפייה של הפסיכיאטריה ניתן לה מידי המחוקק הישראלי וכי כוח זה הוא שורש כל רע.
בדברי ההסבר להצעת החוק של גילאון כתוב: "יש לשנות את החוק ולהשוות את חוק המעצרים לחוק אשפוז בכפיה. לא ייעצר או יאושפז אדם באופן שרירותי מבלי שענינו יובא בפני שתי רשויות נפרדות." כלומר גילאון מבקש להפריד את הגוף המחליט ודן על סיבות הכליאה מהגוף הכולא, כפי שמערכת המשפט נפרדת משרות בתי הסוהר, וזאת ע"י הקמת 'בית משפט לבריאות נפש' שיורכב משופט ומפסיכיאטר המייעץ לשופט. על יסוד אילו "האשמות" יובאו אזרחי ישראל לבית משפט זה וכיצד יוכלו להתגונן בפני "האשמות" אלו? כדי לענות יש לבדוק את מקור הרעיון והשימושים שנעשו בו במהלך השנים. כמו הרבה דברים הקשורים בפסיכיאטריה שהיא "המצאה גרמנית" גם כאן יש לבדוק את ההיסטוריה של הפסיכיאטריה בגרמניה. בתאריך 14.7.1933 חוקק המשטר הנאצי את החוק להקמת 'בית דין לבריאות תורשתית' (=בריאות גנטית), בית דין שהורכב משופט שלום (יושב ראש) ולידו פסיכיאטר מייעץ. ה"עבירות" (=עילות הפניה לבית דין מיוחד זה) כפי שנקבעו בחוק הנאצי הן: "2. חולה במחלה העוברת בתורשה במשמעות החוק הזה, הוא כל מי שחולה באחת המחלות האלה: (2) סכיזופרניה (3) מניה דפרסיה, וכו'".
[מתוך הספר 'אירופה ללא ילדים, תכניות הנאצים להרס ביולוגי' מאת דר' מ. דבורז'צקי, הוצאת 'יד ושם' 1958, עמ' 17]
העונש הגרמני על "עבירות" אלו היה סירוס ועיקור, שנות השלושים טרם חזו בהתפתחות תעשיית הסמים הנוירולפטיים.
המודל הגרמני הועתק לצפון אמריקה היכן שקיימים כמעט בכל המדינות 'בתי דין לבריאות הנפש'. ההבדל בין הדגם הצפון אמריקני לגרמני הוא שלבית הדין האמריקני מובאים אנשים שנטען כלפיהם שביצעו עבירות, אך במקום לעמוד למשפט לבירור חפותם או אשמתם בית הדין עוסק בקביעת "מחלתם" ובדרכי הכפייה הפסיכיאטרית שיש להטיל עליהם כ"ריפוי".
עד ליום זה איש לא שוחרר לביתו מ'בית דין לבריאות נפש'. נהפוך הוא, העמדה לדין בפניו היא כרטיס הלוך בלבד לכליאה לכל ימי חיי הכלוא במוסד פסיכיאטרי. מטרתו המוצהרת של 'בית הדין לבריאות הנפש' הצפון אמריקני היא להפנות אנשים מכליאה בבתי סוהר לכליאה לאמוגבלת-זמן במוסדות פסיכיאטריים על סמך נימוקים ביולוגיים של "מחלה". ח. א.
פוסטר שהופץ ב-28.6.02 ברחובות טורונטו, קנדה נעדרת!!! פרס של 1000$.
בת 19 שנים,
עיניים חומות,
1.71 מ' מ', 59 ק"ג,
פוסעת במקום הרבה,
קוראת הרבה,
"אנדריאה",
סכיזופרנית בנוסח "נפלאות התבונה" נמלטה ב- 10 ליוני ממתקן הכליאה הפסיכיאטרי הכללי של טורונטו בפיג'מה ונעלי בית. מכנה עצמה גם לונה וג'ולי. אם אתם יודעים כל דבר טלפנו... נורית קוץ
הפסיכיאטר הנגזל בחודש מאי פרסם 'הארץ' כתבת יחסי ציבור חנפה ומתלקקת על הפסיכיאטר מוטי מרק, מנהל מתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'אברבנאל'. בכתבה תיאר מרק בהרחבה את ילדותו הקשה כבן לאם שלקתה במחלת נפש ופירט את "טענותיו" כלפי המערכת הפסיכיאטרית: כמה היא לא אנושית ("בגלל שאני בן של משוגעת הפסיכיאטרים שטיפלו בה התייחסו אלי כאל יתוש") וכמה הוא הומאני ("הייתי רוצה לראות במחלת נפש מחלה ככל המחלות"). האמנם?
בניגוד לתדמית הפסיכיאטר הסובל מיחס שנובע מדעות קדומות נגד אמו החולה והמחזיק
בדעות נאורות, ש'הארץ' דוחף בהתאם למדיניותו התומכת בתורת הפסיכיאטריה והמקדמת
אינטרסים כלכליים של יצרני סמים פסיכיאטריים, אנו מציגים את התצהיר שמוטי מרק הגיש
לבית המשפט נגד חברי העמותה בעתירתנו (ה.פ. 200871/98) ובו הוא מגלה את דעתו האמיתית: "הוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן.40% מהפסיכיאטרים הפעילים בפרקטיקה קלינית דיווחו על כך שהותקפו פיזית בידי חולי
נפש פעם אחת או יותר במהלך הקריירה המקצועית שלהם. המצב שבו מנסים להעמיד לחולה נפש גבולות הוא מצב שמקצועית מאובחן כעשוי לגרום לאקסלרציה שתוצאתה אלימות. מכאן חששם וחרדותיהם הלגיטימיות והמוצדקות של הפסיכיאטרים מפני אלימות פיזית ו/או מילולית כלפיהם ו/או כלפי מי מהם ו/או כלפי בני משפחותיהם. יש לזכור כי מדובר בחולי נפש שכתוצאה ממחלתם נפגם במידה ניכרת כושר שיפוטם או כושרם לביקורת המציאות וכי הם עלולים לסכן את זולתם סיכון פיזי מיידי. בכל אלו יש כדי ליצור יותר מחשש ממשי לשלומם של הפסיכיאטרים. זה שמי, זו חתימתי, ותוכן תצהירי אמת. דר' מרדכי מרק."
מוטי, ככה מדברים על אמא ?! ח.א
