נגד הרפורמה בשירותי הבריאות
המערכת הפסיכיאטרית וארגון 'האמהות המאשפזות' מפעילים בשנה האחרונה לובי למימוש ה"רפורמה בשרותי בריאות הנפש", רפורמה שמשמעה מימון הכליאה הפסיכיאטרית ע"י המדינה באמצעות קופות חולים, בנימוק של אפליה לרעה כנגד מחלות של המוח ואי שוויון בכיסוי בין מחלות גופניות ל"מחלות נפש".
טענה זו­ והנימוק עבור השוויון כביכול ל"מחלות נפש" אותו היא מבקשת לבסס­ הם בפשטות לא אמת. נוירולוגים ומנתחי מוח אינם מפעילים לובי לשיוויון בביטוח לפציינטים שלהם משום שלקופות
החולים אין סעיפים מיוחדים לפציינטים עם מחלות נוירולוגיות. רק פסיכיאטרים מפעילים לובי ל"שוויון "שכזה. הרעיון לקידום שיווין ל"מחלות נפש" הוא תרמית. תומכי השוויון ל"בריאות הנפש" אינם רוצים שוויון עבור "חולי נפש": הם אינם מבקשים אצל המחוקק ובתי המשפט מעמד משפטי זהה בין "חולי נפש" לחולים. מה שהם רוצים הוא שוויון עבור הפסיכיאטרים: הם מחפשים בידי קופות החולים מעמד מוניטארי זהה בין פסיכיאטרים לרופאים.
הטענה ש"מחלות נפש" הינן מחלות מוח הוא עתיק כדברי ימיה של הפסיכיאטריה עצמה. מאחר ו"חולי נפש" אינם מנודים יותר לבתי משוגעים, רוב האנשים השעו את יכולותם הבקורתית בהתייחסותם לקביעה כי "מחלת נפש היא ככל מחלה אחרת", עד שהם עצמם הופכים להיות המוטבים שלא­ מרצונם של אבחנה פסיכיאטרית חמורה.
התופעות אותן אנו מתייגים כ"מחלות נפש" אינן מחלות מוח, וכל איש יודע זאת. זו הסיבה בשלה
פסיכיאטרים מקיימים לובי לטענתם כי "מחלות נפש" הן מחלות גוף, והסיבה בשלה פוליטיקאים מבקשים להחיל את הסטאטוס של מחלה ל"מחלות נפש". פוליטיקאים אומרים כי "מחלות נפש" הן מחלות מוח, אך אינם מתכוונים לכך. המחוקק מתייחס ל"מחלות נפש" כלכאילו פשעים: הוא מחוקק חוקים שמסמיכים פסיכיאטרים ושופטים לשלול את חירותם של חפים מפשע באשפוזם הכפוי בבתי חולים לחולי נפש. ישנן חוקי אשפוז לאלו המאובחנים עם "מחלות נפש", אין כל חוקים שכאלו לאלו המאובחנים עם מחלות מוח, ריאה, או כבד. "חולי נפש" מטופלים בניגוד לרצונם והם יכולים לטעון "מחלת נפש" (­אי שפיות) כסיבה לרצח, חולים אמיתיים אינם יכולים להיות מטופלים בניגוד לרצונם ואינם יכולים לטעון מחלה גופנית (מחלת מוח) כסיבה לרצח. זה באשר לשוויון עבור החולים.
רוב האנשים השומעים כיום את המונח "מחלת נפש" נוהגים כאילו אינם מודעים להבחנה בין שימוש מילולי ודימויי במונחים רפואיים. קדחת טיפוס היא מחלה, קדחת השחת לא. דלקת ריאות היא מחלה אמיתית, פירומניה היא מחלה דימויית. ההצעה לשוויון לטיפול "בריאות נפש", כפי שמנוסחת כעת, היא מטעה לחלוטין. התומכים מטעם עצמם ב"שוויון" מתנגדים לשוויון במעמדם המשפטי החוקי של חולים ו"חולי נפש". מטרת ה"רפורמה" היא אחת בלבד: אבטחת מימון בלתי פוסק לכפיה הפסיכיאטרית, במהלך הכליאה במוסדות ומחוצה להם, בין השאר ע"י הוצאת תעודת נכות לכלוא והעברת הסכום ישירות מהביטוח הלאומי למערכת הפסיכיאטרית
ח. א.
 

כקוראת ותיקה של העיתון אני מנסה לפענח מהם הקריטריונים המנחים את 'הארץ' בחלוקת תיוגים פסיכיאטריים לאנשים ולפרשיות אותם הוא מסקר.
לגבי התווית הפסיכיאטרית החמורה 'פדופיל' הרי שפרשת יעקב העליון מחודש נובמבר 2002 עליה דיווחתם בקפדנות בזהירות מאפשרת הסבר: דיווחתם כי יעקב העליון חשוד ב"פיתוי דרך האינטרנט" ובקיום יחסי מין עם קטינה בת 13-14, מבלי שעיתונכם יגדירו כ"פדופיל". והנה כחודש לפני כן דיווחתם על ירון בלנק החשוד ב'פיתוי דרך האינטרנט' ובקיום יחסי מין עם קטינים בני 13-17 ועיתונכם קישר אותו פעמיים ל"פדופליה מקוונת". שניהם "פיתו דרך האינטרנט" וקיימו יחסי מין עם קטינים. עד כאן הדומה. מה השונה הגורם ל'הארץ' להחליט כי האחד "פדופיל" ומשנהו לא?.
                                               
                                 

                                 יעקב העליון (ימין) ירון בלנק (שמאל). מיהו
                                 ה"פדופיל"? זה שאינו מנוי על 'הארץ'!   

 האחד אשכנזי, האחר לא. זה גר באריאל, וזה במגדל לונדון מיניסטור בצפון תל אביב. האחד רווק, האחר נשוי ליעל העליון, מנהלת בי"ס היוקרתי לאמנויות. האחד הוא nobody  והאחר קולגה בברנז'ה העיתונאית שאת פציעתו במלחמת יום כיפור תיאר בספר מפורסם. על סמך כל אלה מותר לי גם להניח שהאחד מנוי על 'הארץ' והאחר לא.
האם זה הקריטריון הקובע עבור 'הארץ' "מיהו פדופיל" ומי לא...
נ.ל.

פורסם ב'כפיה' מס. 8, עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית (ע"ר), ינואר 03'