"חבישת מסכת אב"כ מעידה על מצב פסיכוטי"
 

עדן אליהו אמינוף
ערר על הארכת אישפוז פסיכיאטרי כפוי מ – 13.2.03
תיק עש 1046/03 (לא קויים דיון בשל שחרור העותר)
מוגשת בזה בקשה לבית המשפט הנכבד לערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בראשות המשפטנית פנינה גיא מפרקליטות מחוז ת"א מתאריך 13.2.03 להאריך את הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי ולקיים דיון בעניינו של מר עדן אליהו אמינוף על מנת להורות לשחררו לאלתר מהאשפוז הפסיכיאטרי הכפוי.
נימוקים שבפרוצדורה: 
1. מר אמינוף שיגר בפקס בתאריך 9.2.03 ללשכת הפסיכיאטר המחוזי תל אביב ולמחלקת רשומות רפואיות במוסד הפסיכיאטרי 'אברבנאל' בקשה לקבלת העתקים צילומים של מסמכים מתיקו הרפואי. רצ"ב העתק צילומי של טופס  הבקשה , אישורי שיגור פקס (מסומן נספח 1). 1א. בקשתו של מר אמינוף לא נענתה כלל ולכן סורבה ללא כל נימוק. סירוב זה פוגע בזכות השימוע
והטיעון של מר אמינוף, שולל ממנו את היכולת לבחון את חוקיות הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי, לברר האם הראיות לכאורה עליהן היא מושתת עולים בקנה אחד עם ההגדרות הקבועות בחוק המדברות על קיום "סיכון ממשי מיידי" מצד המערער לעצמו או לזולתו, ולטעון כנגדה. בשל סיבה זו לבדה על בית המשפט להורות על ביטולה לאלתר של הוראת אשפוז פסיכיאטרי כפוי בעניינו של מר אמינוף.
2. רק במהלך הוועדה הפסיכיאטרית בתאריך 13.3.03 ניתנה למר אמינוף האפשרות לשמוע בלבד, אך לא לראות ולעיין, משפטים מסוימים בלבד מדו"ח המשטרה, שהוקראו למר אמינוף בידי הפסיכיאטר. דו"ח זה הינו הראיה היחידה עליה מתבססת הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי מתאריך 5.3.03. שעל כן אנו מתייחסים בערר זה לראשונה לאותם משפטים ספורים מחומר ראיות זה ­ כאמור דו"ח המשטרה ­ שהפסיכיאטר הואיל להשמיע באוזניו של מר אמינוף. ברור שבכך נפגעה קשות זכות השימוע והטיעון בפני הוועדה הפסיכיאטרית של מר אמינוף. עובדה זו לבדה מהווה סיבה לבית המשפט להורות על ביטולה לאלתר של הוראת אשפוז פסיכיאטרי כפוי בעניינו של מר אמינוף.
2א. בנוסף לאמור לעיל, גם בקשתו המפורשת של מר אמינוף לקבלת העתק מפרוטוקול הוועדה הנ"ל סורבה ללא כל נימוק. דבר המקשה ביותר על הגשת כתב ערר זה. ברור שבכך נפגעת קשות זכות השימוע והטיעון של מר אמינוף. גם עובדה זו לבדה מהווה סיבה לבית המשפט להורות על ביטולה לאלתר של הוראת אשפוז פסיכיאטרי כפוי בעניינו של מר אמינוף.
נימוקים שבתוכן:  להלן פירוט הנסיבות והרקע הכללי שקדמו להוצאת הוראת אשפוז פסיכיאטרי כפוי של מר אמינוף:
3. מר אמינוף בן ה­33 הנו אמן הגר לסירוגין בלונדון ובתל אביב, היכן שדירתו הנ"ל בדרך מנחם בגין משמשת לו כסטודיו. מר אמינוף חזר מלונדון בתאריך 31.1.03 לקראת פתיחת תערוכתו העתידה להתקיים סימולטאנית בגלריה וויטצ'אפל בלונדון ובדירתו בתל אביב. לדבריו "התערוכה העתידה היא אינטראקטיבית, עוסקת באקטואליה, באסון מעבורת החלל 'קולומביה' ובמסע חוץ­פנים של גיבור אל עבר עברו, מעין אודיסיאה מודרנית".
4. בתאריך 5.2.03יצא מר אמינוף מדירתו הנ"ל והלך לכיוון משרדי 'ערוץ 10' הטלוויזיוני הממוקמים כ­500 מטר מדירתו, בדרך מנחם בגין 53. קודם לצאתו מדירתו שיגר מר אמינוף בפקס הודעה למשרדי 'ערוץ 10' על תערוכתו העתידה. בנוסף ל'ערוץ 10' שיגר מר אמינוף בפקס הודעות לגופים רבים ושונים. רצ"ב הודעת הפקס של מר אמינוף לערוץ 10 (מסומן נספח 2.). הגורמים ב­'ערוץ 10' שקיבלו את שיגור הפקס של מר אמינוף ביקשו ליצור עמו קשר ועל כן מר אמינוף יצא כאמור מדירתו ל'ערוץ 10'. מר אמינוף יצא לרחוב חבוש במסכת גז על פניו תוך שהוא צועק לעוברים ושבים, לדבריו, "חיזבללה", "תתעוררו", "סאדם חוסיין רוצה לחסל אתכם", "פצצה כימית".
כמו כן החזיק מר אמינוף ספר בידיו בו הוא דפק על חלונות מכוניות ברחוב. מר אמינוף מסביר כי זהו חלק מאמנות 'פרפורמנס' שמטרתה, לדבריו, "מחאה נגד המלחמה העתידית עם עירק", וכי כוונתו במחאה זו הייתה, לדבריו, "לעורר את העוברים ושבים מהאדישות שלהם לאפשרות שיפציצו אותם כצאן לטבח". מר אמינוף מסביר כי הוא אמן העושה, לדבריו, "הרבה דברים חריגים" וכי עשיית דברים חריגים כמתואר לעיל היא "חלק  ממסגרת של אמנות מודרנית כדוגמת גילברט וג'ורג', אמני רחוב כטוני אוכסלר,מייק קלי, קיט' הרינג, ומישל באסקייה", וכי הוא רואה את התנהגותו המפורטת לעיל כ"חלק מתיאטרון רחוב של אמני פלורנטין, ממשיך דרכם של אמנים כמרסל דישאן, ווילד, דיבופה, סיי טוומבלי, אנדי וורהול וגם אביב גפן". לדבריו זו "אמנות שחותרת לחופש ועצמאות, לבדיקת גבולות, לאכסטזה רוחנית ופיזית".
5. מר אמינוף ניסה להיכנס למשרדי ערוץ 10 אך נעצר בכניסה בידי שוטרים ונלקח לתחנת משטרה, היכן שהשוטרים מלאו טופס מעצר עבורו. מר אמינוף טוען כי במהלך מעצרו שוטר בשם מיכאל נייאזוב בעט בו, וכי אותו שוטר בשיתוף פעולה עם שוטרת נוספת איים על מר אמינוף כי יכו אותו וישברו את שיניו.
6. לדברי מר אמינוף השוטרים התייעצו טלפונית עם הפסיכיאטר עמירם סראל העובד ברמת חן בתל אביב, ולאחר שיחה טלפונית זו לקחו אותו על דעת עצמם, וללא הוראה כתובה לבדיקה פסיכיאטרית מידי הפסיכיאטר המחוזי כנדרש לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש 1991, למוסד הפסיכיאטרי 'אברבנאל' למחלקה 3א'.
6א. מכאן, שאין בידי הפסיכיאטר המחוזי כל ראיה לכאורה המעידה כי מר אמינוף סיכן את עצמו או זולתו "סיכון פיזי מיידי" לפני הוצאת הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי בעניינו. 6ב. בנוסף, דרך הבאתו של מר אמינוף למוסד הפסיכיאטר 'אברבנאל', דהיינו בידי שוטרים שעצרו אותו ופעלו על דעת עצמם ללא הוראת בדיקה כפויה, הנה בלתי חוקית.
6ג. בתאריך 9.2.03 שוגרה בפקס ללשכת הפסיכיאטר המחוזי תל אביב ולמחלקת רשומות רפואיות במוסד הפסיכיאטרי 'אברבנאל' בקשה מאת מר אמינוף לקבלת העתקים צילומים של מסמכים מתיקו הרפואי. בקשתו של מר אמינוף לא נענתה כלל ולכן סורבה ללא כל נימוק. סירוב זה פוגע בזכות השימוע והטיעון של מר אמינוף, שולל ממנו את היכולת לבחון את חוקיות הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי, לברר האם הראיות לכאורה עליהן היא מושתת עולים בקנה אחד עם ההגדרות הקבועות בחוק המדברות על קיום "סיכון ממשי מיידי" מצד המערער לעצמו או לזולתו, ולטעון כנגדה.
6ד. בתאריך 10.2.03 שוגר בפקס ללשכת הפסיכיאטר המחוזי ת"א ערר על הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי של מר אמינוף מטעם 'עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית'. רצ"ב ערר לוועדה הפסיכיאטרית בעניינו של מר אמינוף (מסומן נספח 3.)
6ה. הוועדה התעלמה ללא כל נימוק מטיעוני הערר. עובדה זו לבדה מהווה סיבה לבית המשפט להורות על ביטולה לאלתר של הוראת אשפוז פסיכיאטרי כפוי בעניינו של מר אמינוף.
7. רק במהלך ישיבת הוועדה הפסיכיאטרית בתאריך 13.2.03 ניתנה למר אמינוף האפשרות לשמוע בלבד, אך נמנע ממנו לראות ולעיין, משפטים מסוימים בלבד מדו"ח המשטרה, שהוקראו למר אמינוף בידי הפסיכיאטר. דו"ח זה הנו הראיה היחידה עליה כנראה מתבססת הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי מתאריך 5.2.03. שעל כן אנו מתייחסים בערר זה לראשונה לאותם משפטים ספורים מחומר ראיות זה.
כאמור דו"ח המשטרה ­שהפסיכיאטר הואיל להשמיע באוזניו של מר אמינוף. לדברי הפסיכיאטר כפי שהוא הקריא מדו"ח המשטרה הרי שמר אמינוף "התפרע במקום", "סרב למסור את פרטיו", "מלמל כל מיני מילים", "קילל את כולם בסביבה ­ בקללות כגון כוס אמק וכו'", ו"מחזיק במסכת אב"כ". לדברי אשת הצוות הפסיכיאטרי שנכחה בוועדה הרי שמר אמינוף "אמר לשוטרים שהוא בשיחות עם השגריר הבריטי". יו"ר הועדה עו"ד פנינה גיא הקריאה ממסמך מסוים, תוך שהיא אינה מאפשרת למר אמינוף לראות ולעיין במסמך זה, כי נטען שמר אמינוף "השליך חפצים מחלון דירתו". מר אמינוף הגיב בוועדה לכל אחת מטענות אלו: לגבי הטענה כי "התפרע במקום" מר אמינוף הבהיר ופירט לוועדה כיצד השוטר פנה אליו בברוטאליות מילולית (­ציטוט מפניית השוטר: "תביא לי את הפרטים שלך"). ופיזית וכי כבלו את ידיו ורגליו בכוח רב וכי הוא התנגד לכבילה.   לגבי הטענה כי "סרב למסור את פרטיו" מר אמינוף הבהיר ופירט לוועדה שבשהותו בלונדון נגנב ממנו ארנקו עם, בין היתר, כל תעודותיו, ולכן עד לרגע זה אין בידו תעודות מזהות. בנוסף הסביר מר אמינוף לוועדה כי צורת הפנייה הברוטאלית של השוטר אליו, כמפורט לעיל, גרמה למר אמינוף לסרב למסור את פרטיו. לגבי הטענה כי "מלמל כל מיני מילים" מר אמינוף הבהיר ופירט לוועדה את מהות מחאת עבודתו האומנותית שבאמצעותה הוא מקווה, לדבריו, "למנוע מלחמה ע"י יצירת הד תקשורתי לכך שישנם כאלו שאינם מעוניינים במלחמה". מר אמינוף גילה לוועדה על קיומה של, לדבריו, "תנועת מחאה נגד המלחמה בלונדון" והוסיף שפעולתו "נעשית בהקשר של אמנות טוטאלית סביבתית" כדוגמת האמן קית' הרינג. על הטענה כי "קילל את כולם בסביבה ­ בקללות כגון כוס אמק וכו'" מר אמינוף לא טרח להגיב. לגבי הטענה כי הוא "מחזיק במסכת אב"כ" מר אמינוף הבהיר לוועדה כי בשל הדיווחים היומיומיים בכל אמצעי התקשורת, כמו גם בהודעות הצבא והממשלה, על אפשרות התקפה כימית­ ביולוגית נגד אזרחי ישראל העומדת להתרחש מדי רגע, הוא מפחד ולכן הוא לוקח עמו את מסיכת האב"כ שלו. לגבי הטענה כי הוא "אמר לשוטרים שהוא בשיחות עם השגריר הבריטי" מר אמינוף הבהיר לוועדה כי ביקש "לדבר עם השגריר הבריטי", זאת מאחר והוא "נמצא בקשרים עם המועצה הבריטית". לגבי הטענה כי הוא "השליך חפצים מחלון דירתו" מר אמינוף הכחיש זאת. יש להדגיש כי יו"ר הוועדה
המשפטנית פנינה גיא לא ראתה צורך כלל מחובתה לציין בפני מר אמינוף את זהות מוסר עדות זו, מתי הועלתה, האם מדובר בעדות ראייה, כיצד יודע(ת). מוסר העדות האלמוני(ת.) כי החפצים הושלכו מחלון דירתו של מר אמינוף דווקא. כמו כן לא מצאה המשפטנית פנינה גיא לנחוץ לציין באילו "חפצים" מדובר ולאן "הושלכו".
7א. יצוין כי במהלך כל ישיבת הוועדה הפסיכיאטרית מר אמינוף חזר והדגיש כי הוא מכיר בעובדה כי פעולותיו האומנותיות הן, לפי החוק, בגדר "הפרעה לסדר הציבורי" ו"השחתת רכוש ציבורי" וחזר והביע נכונות לתת דין וחשבון על מעשיו לחברה.
8. בנוסף לטענות לעיל, המתייחסות לאירועים הקודמים להוצאת הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי נגד מר אמינוף, העלתה בפני הוועדה אשת הצוות הפסיכיאטרי טענות מטענות שונות על התנהגותו של מר אמינוף במהלך אשפוזו במחלקה 3א' ב'אברבנאל'. כמובן שטענות אלו אינן עילת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי של מר אמינוף ולכן אינן יכולות להוות בסיס להחלטה על הארכתה.
8א. נטען נגד מר אמינוף כי  "מתחצף לצוות", "זרק הליכון" ו"ביצע מעשה מגונה ­ כמעט מעשה סדום ­ במאושפז אחר".  מר אמינוף הגיב לכל אחת מטענות אלו. הוא "לא התחצף" ו"לא זרק הליכון". באשר ל"מעשה המגונה" הרי שלדברי מר אמינוף היה זה בהסכמת הפרטנר. מר אמינוף הציע לאשת הצוות הפסיכיאטרי כי "תשאל את הפרטנר אם הדבר נעשה בניגוד לרצונו". לאמירת אשת הצוות הפסיכיאטרי כי הדבר נבצר ממנה היות והפרטנר "אינו מדבר" השיב מר אמינוף "אתך הוא לא מדבר, איתי כן".
9. כמו כן נגרם למר אמינוף נזק גופני ונפשי מוכח וודאי מהתרופות הפסיכיאטריות אותן הוא מקבל ב'אברבנאל': מר אמינוף לדבריו מקבל בכפייה תרופות 'זיפרקסה' ו'קלונקס' בנוסף לזריקות שאינו יודע את שמן. זה הופך אותו, לדבריו, "לזומבי, רדום, בעל מחשבה לא צלולה". תרופות אלו "מדרדרות את מצבו הנפשי ­ הופכות אותו לדיכאוני ומיזנטרופ". ופיזית תרופות אלו "גורמות לו להרגיש כי הוא עומד להתעלף". לדבריו, בשל ההשפעה המזיקה והפוגעת של התרופות הפסיכיאטריות אותן הוא מקבל הוא "זקוק לראות רופא בדחיפות".
10. שעל כן אנו פונים לבית המשפט הנכבד בבקשה לערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בראשות המשפטנית פנינה גיא מפרקליטות מחוז ת"א מתאריך 13.2.03להאריך את הוראת האשפוז הפסיכיאטרי הכפוי ולקיים דיון בעניינו של מר עדן אליהו אמינוף על מנת להורות לשחררו לאלתר מהאשפוז הפסיכיאטרי הכפוי.

פורסם ב'כפיה' מס. 9, עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית (ע"ר), אוקטובר 03'