גם פסיכיאטריה היא עניין של גיאוגרפיה
יו"ר התאחדות הפסיכיאטרים הערבית מציע דיאגנוזות: בוש טיפש, ביצוע פיגוע התאבדות הוא הרגע היפה ביותר בחיים, נשליך את ישראל לים


ר' עדל סאדק, יו"ר התאחדות הפסיכיאטרים הערבית וראש מחלקת הפסיכיאטריה באוניברסיטת 'עין שאמס' בקהיר פרסם ב­23.4.2002 מאמר שכותרתו "השיעור לא הסתיים עדיין, טיפש!" בעיתון המצרי 'חאדית' אל­מדינה'. המאמר, שצוטט בעיתון הבריטי (בשפה הערבית). 'אל­קודס אל­ארעבי' נשא את הצורה של מכתב גלוי לנשיא בוש. דר' סאדק, שקיבל את פרס המדינה המצרית בשנת 1990, הוא תומך נלהב של פיגועי התאבדות פלשתינאיים. בראיון ל'אירקא', ערוץ טלוויזיה סעודי­ מצרי, שהוא העניק לאחר פרסום מאמרו, הוא פרט והלל מבצעי התאבדות. מובאים כאן קטעים ממאמרו של סאדק ומהראיון שנתן ל'אירקא'.
המאמר ב'חאדית' אל­מדינה': 
"למרות שהשקעת מאמץ רב להוכיח את עצמך, אינך מצליח בכך משום שאתה טיפש ואינך מבין דבר מהמתרחש בעולם. 'טיפשות' ו'אידיוטיות' הן מילים נרדפות, ואם אינך אוהב את המילה 'טיפש', הנך אדם מרושע בעל נפש מכוערת".
"אני משווה את טיפשותך לחוסר רחמים ואי אנושיות, ונשבע שידעתי שאתה טיפש הרבה לפני שהדבר נודע לשאר העולם, ולפני שעמיתייך הודו בכך".
"טיפשותך משתקפת בתווי פנייך. פרצופך מזכיר לי את פניהם של אלו המבקרים בקביעות במרפאה לפיגור נפשי. מבטך הוא חסר תבונה ולא ממוקד. עינייך מטעות. הבעות פנייך אינן בהתאמה לנושא בו מדובר ונימת קולך מנותקת לחלוטין מתוכן מילותייך ­אפיון קבוע של מפגר נפשית."
איני רוצה להגזים באמרי שהמקרה שלך זהה למקרים שאני רואה במרפאה למפגרים נפשית. אך האמת היא, מבלי להגזים, שמנת המשכל שלך היא מוגבלת. מנת המשכל של אדם מבריק מאוד נעה בטווח בין 130 ל­140, מנת המשכל של אדם מבריק נעה בין 120 ל­130, מנת משכל של אדם נורמאלי נעה בין 110 ל­120, בשעה שמנת המשכל של אנשים טיפשים נעה בין 90 ל­110. בהתאם לשיפוטי האישי, ובהתבסס על 35 שנות ניסיוני כפסיכיאטר, מנת המשכל שלך היא 110, ואני קורא תגר על כל מי שחושב אחרת".
"אינך מבין, טיפש, שישראל אינה רוצה שלום? אינך מבין, טיפש, ששרון הוא  פושע רוצח? אינך מבין, טיפש, שהאינטרסים של ארצך נמצאים בסכנה גדולה בשל העובדה שהנך משוחד לחלוטין לטובת ישראל? אינך מבין, טיפש, שכל העולם כעת עומד נגדך והמדיניות של ממשלך? אינך מבין, טיפש, שכל מי שמת עבור שחרור מולדתו הוא קדוש מעונה? אינך מבין, טיפש, שכשנערה בת 18 אביבים מפוצצת עצמה, משמעו של דבר שמטרתה צודקת, ושבני עמה ינצחו במוקדם או במאוחר?"
אני לא מעלה בדעתי, טיפש, שאתה מבין משהו ממאמרי, שהרי יועצייך מסתירים דברים ומחשבות מסוג זה ממך כך שתוכל ללכת לדרכך בחשבך שהנך חכם. פירושו של דבר שהשיעור לא הסתיים עדיין, חתיכת טיפש אידיוט, אתה האדם השפל ביותר בעולם."
הראיון ב'אירקא':
"המבנה הפסיכולוגי [של מבצעי פיגועי ההתאבדות]‏ הוא של יחיד האוהב חיים. זה יכול להיראות מוזר עבור אנשים התופסים את נפש האדם כדבר הנשגב ביותר. הם אינם מסוגלים להבין [את פיגועי ההתאבדות]‏ משום שבמבנה התרבותי שלהם אין קונצפטים כהקרבה עצמית וכבוד. קונצפטים אלו אינם קיימים במספר תרבויות, ולכן הם מציעים פרשנויות טיפשיות, המעידות על בורות. אך אנו יודעים זאת היטב, משום שתרבותנו היא תרבות של הקרבה, נאמנות וכבוד. בוש טועה באומרו שהנערה הרגה את העתיד בשעה שבחרה להרוג את עצמה. להיפך: היא מתה כדי שאחרים יחיו...ֹ"
בשעה שהמרטיר מת מוות על קידוש השם, הוא מתעלה לפסגה הגבוהה ביותר של אושר. כפסיכיאטר מקצועי אני אומר שפסגת האושר באה בסיומה של הספירה לאחור: עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש,ארבע, שלוש, שתיים, אחד. ואז אתה לוחץ על הכפתור לפוצץ את עצמך. בשעה שהמרטיר מגיע ל"אחד" ואז "בום" הוא מתפוצץ, והוא חש עצמו מרחף, משום שהוא יודע לבטח שהוא אינו מת. זהו מעבר לעולם אחר, יפה יותר, משום שהוא יודע היטב שתוך שניות הוא יראה את אור הבורא. הוא יהיה בנקודה הקרובה ביותר לאללה. איש בעולם [המערבי]‏ לא יקריב את חייו עבור מולדתו. אם מולדתו טובעת, הוא יהיה הראשון לקפוץ מהאונייה. בתרבותנו הדבר שונה..."
"[בעולם המערבי]‏  הם איבדו את יכולתם להבין את המצב. בהתאם לשיקול דעתי המקצועי, הם איבדו את עשתונותיהם. הם אינם מבינים מה קורה. הם רואים [במתאבדים המפוצצים עצמם]‏ זן מוזר של אנשים. ככל שהדבר נוגע להם, החיים הם מין, אהבה, וכסף. כך שהם אומרים לך: 'זהו מישהו המבצע התאבדות, מכור לסמים, מישהו במצוקה'. זוהי טעות! מישהו המבצע התאבדות שונא את החיים ורואה בהם עול. הם רוצים לאכוף את המונח 'התאבדות' עליהם, אך הם אינם מתאבדים [אלא] 'אלו המקריבים את נפשם'‏..."
"המסר לישראל הוא שאנו לא נחדל... חשוב ביותר להעביר מסר זה... הילד שזרק אבן ב­1993 כיום עוטף עצמו בחגורת נפץ. כמה פוליטיקאים ישראליים לוקחים זאת בחשבון, ואומרים לעצמם, 'מלחמה זו לעולם לא תסתיים' כל עוד שנשאר פלשתינאי אחד המלחמה לא תסתיים... מה שקורה כעת מצביע על דבר אחד: ישראל לא תתקיים לנצח. אנו כערבים חייבים לדעת שמלחמה זו לא תסתיים. הסכסוך ימשך. זהו אינו סכסוך על אדמה בלבד. מלחמה זו לא תסתיים, וכל מי שמשלה עצמו שיהיה שלום חייב להבין שישראל לא באה לאזור זה לאהוב את הערבים או ליצור יחסים נורמאליים אתם. לכל מי שחושב ששלום יבוא, כעת  או בעתיד, יש חזון היסטורי מוגבל. או שנתקיים או שלא נתקיים. או הישראלים או הפלשתינאים ­ אין אופציה שלישית..."
"אין אזרחים ישראליים. הם כולם גזלנים. ההיסטוריה מורה זאת. אני משוכנע לחלוטין שהאפקט הפסיכולוגי [של פיגועי ההתאבדות]‏ על הגזלן הישראלי הוא [ההכרה]‏ שקיומו הוא זמניֹהם נעשו משוכנעים לחלוטין שקיומם באזור זה הוא זמני. הסר את [הליקופטר]‏ אפאצ'י מהמשוואה, השאר אותם אחד מול אחד עם העם הפלשתינאי כשהנשק היחיד [עבור שני הצדדים]‏ הוא דינמיט. אז תראה שכל הישראלים עוזבים, משום שאין בקרבם ולו אדם אחד המוכן לחגור חגורת דינמיטֹ" "במישור האסטרטגי, חייבת להיות תכנית כלל­ערבית במטרה להגיע למטרתנו. המטרה של כולנו היא לשחרר את פלשתין מהתוקפנים הישראליים. אם להשתמש במילים שכמה אנשים אינם אוהבים להשתמש בהן כיום: 'אנו נשליך את ישראל לים.' משפט זה, דרך אגב, הוא האמת. או שהם ישליכו אותנו לים, או שאנו נשליך אותם לים. אין כל עמק שווה. דו קיום הוא קשקוש מוחלט..."
"האמצעים האמיתיים לטיפול ישירות בישראל הם אלו המפוצצים עצמם. בהתאם למה שאני רואה בזירת הקרב, אין כל [אמצעים אחרים]‏ מלבד גופות פלשתינאיות אצילות וטהורות. זהו הנשק הערבי היחיד בנמצא, וכל מי שאומר אחרת הוא קושר קשר. אני מצטער שעלי להשתמש במונחים אלו, אך פוליטיקאים ערביים ועיתונאים המגנים תנועת פדאיון זו מנסים לכפות רעיונות אלו עלינו כדי לפייס את המערב. הגוף הפלשתינאי הוא אמצעי [הלחימה‏] היחיד בקרב זה."

פורסם ב'כפיה' מס. 9, עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית (ע"ר), אוקטובר 03'