שוויון בצריכה לא בייצור

מיכל שרעבי

רוב המדברים על "מוגבלות" מאמצים את תפיסת תנועת 'העבודה' הטוענת כי הבטחת נגישות של אדם עם מוגבלויות לעבודה הוגנת ויצרנית היא חלק משיקומו.
ברור שלהבנתם "אדם" הוא "אדם יצרני", "כבוד האדם" הוא "תוצאה של עבודה", ובפעולה "להשבת כבוד האדם" עליו להיות "אדם עובד".  תפיסה זו מרחיקה מכלל האוכלוסייה את העצלים, את הלא מסוגלים לעבוד, ואת אלו שאינם רוצים לעבוד, ובדרך מסוימת זו תפיסה א- ­אנושית של "אדם". מטרתנו היא לקדם זכויות אדם בדרך של הבטחת נגישות אדם עם מוגבלויות כלשהן לצרכנות, לא ליצרנות.
נקודת ההתמקדות של השמאל הטיפוסי היא ייצור. המרקסיזם מתמקד ביחסי ייצור, בעלות על אמצעי ייצור, המעמד השליט וכו'. בהתמקדות מעין זו תמיד, פחות או יותר, נשכח הכוח המניע האמיתי של כל ייצור והוא הצרכים שלנו, הצרכנות. זו טעותו העיקרית של השמאל המסורתי המדמה לעצמו שצרכים, בדרך כל שהיא, ניתנים לפירוט רציונאלי ולכן ניתן לתכנן תכנית כלכלית מרציונליזציה זו: "אתה יודע מה אנשים צריכים ודבר ראשון אתה יוצר שליטים חדשים המחליטים מה הדבר לו אנשים זקוקים". אם אנו רוצים להחליף תפיסה זו עלינו להסכין לכך שצרכים הם תוצאה של תשוקות ומאוויים לא צפויים המתפתחים בכיוונים המשונים ביותר, כפי שהאופנה תמיד מדגימה לנו, ואין מאחוריהם רציונליזם המאפשר לחזות מה הם "צרכים". אם נקבל את ההנחה האומרת ש"צרכי האנשים הם מה שעושה אותם מאושרים" וכי יש לפעול למימוש צרכיהם, נמצא עצמנו בכלכלת שוק. זה כמובן דבר מאוד שנוי במחלוקת עבור השמאל המסורתי הטוען שבכלכלת שוק יש ספקולציות, אנשים עשירים יותר, וכו'. 
המצב כיום הוא שהצד הקפיטליסטי תמיד מתבסס על מוסר העבודה הפרוטסטנטי הרואה "אדם" רק ב"אדם היצרני". אך גם אנשי השמאל מתמקדים בצד היצרני ומבקשים לעשות לו רציונליזציה: לפעול לחיסול אי השוויון בין בעלי הכוח והעובדים. אבל בפעולה זו עצמה הם יוצרים את 'המחליטים על מהו דבר נחוץ לאנשים', ובכך יוצרים שוב קבוצות כוח ואי שוויון.
הפתרון היחיד לדילמה שיוצר קונצפט שגוי זה היא לפעול מצד אחד לזכות לעצלות, כיוון שזו תממש את מאווייהם של אלו שאינם רוצים לעבוד, וביחד עם זה לעבור לנקודת מבט המדגישה את הזכות לצריכה במקום את הזכות לעבודה. תפיסה כזו מדגימה שאיננו צריכים לפעול כנגד העשירים. כולנו רוצים להיות עשירים!. בנקודת מבט זו אינך אומר "אלו שאינם עובדים לא יאכלו", שהרי כולנו רוצים לאכול מבלי לעבוד, אלא פועל לקידום נקודת מבט בה נאמר "אנו זקוקים לשוויון בצריכה ולא שוויון באמצעי ייצור". 

פורסם ב'כפיה' מס. 9, עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית (ע"ר), אוקטובר 03'