1

בתי המשפט

בש 021415/07		בית משפט מחוזי באר שבע
20/09/2007	תאריך:	כב' השופטת צ.צפת	בפני:

	מדינת ישראל	בעניין:
העוררת
	נ ג ד
	אהרון מקייס
המשיב

החלטה

ערר על החלטת בית משפט שלום בב"ש (כב' השופט אקסלרד ישראל) מיום 10.7.07 על פיה שוחרר המשיב בתנאים מגבילים כדלקמן:

1. מעצר בית בביתו ברח' בן גוריון 1559/26 באופקים, למעט יציאה ממעצר הבית בימים א' – ו' בין השעות 08.00 – 12.00, בתחומי העיר אופקים בלבד.
2. איסור יצירת קשר כלשהו עם האח, הקשור לאיום נשוא כתב האישום וכן איסור להתקרב אליו במרחק הקטן מ- 1000 מ'.
3. נאסר על המשיב לפנות ליועמ"ש בע"פ או בכתב.
4. התחייבות עצמית על סך 5,000 ₪.
5. הפקדה במזומן בסך של 500 ₪, כאשר 200 ₪ מתוכם יופקדו לא יאוחר מיום 11.7.07 בשעה 12.00 והיתרה תופקד לא יאוחר מיום 01.08.07.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחיטה באיומים וזאת לאחר שהמשיב הפנה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בו תבע ממנו לומר מה לעשות בקשר לסיכסוך כספי אשר ניטש בינו לבין אחיו שאם לא כן כתב: "יהיה מאוחר מידי, שאחד מאיתנו ילך לבית קברות, שלא תגידו שלא אמרתי לך".

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בית משפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה וכי כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו של המשיב, אך יחד עם זאת סבר כי המסוכנות אינה גבוהה וניתנת לניטרול באמצעות חלופת מעצר מתאימה.

במסגרת הדיונים בפני בימ"ש קמא, נערכה למשיב בדיקה ע"י הפסיכיאטר המחוזי אשר קבע כי הוא כשיר לעמוד לדין, אך יחד עם זאת, עולה מחוות דעתו כי המשיב פועל לעיתים בצורה אימפולסיבית, עושה שימוש בסמי הרגעה וגם ידוע על שימוש באלכוהול.

בתסקיר מעצר ראשון מיום 25.6.07, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על החלופה אותה הציע המשיב על פיה ישתחרר לביתו ללא מפקח תוך שהוא מקפיד ליטול את הכדורים במינון המומלץ על ידי רופאת המשפחה. לדעת שרות המבחן אין בחלופה זו לתת מענה הולם לרמת הסיכון המתוארת.

לאור האמור, ומאחר והמשיב הינו אדם בודד ואין מי שיהיה מוכן לקבל על עצמו להיות מפקח עליו, התבקש שרות המבחן על ידי בימ"ש קמא לבחון את אפשרות השמתו במוסד כלשהו בפיקוח כזה או אחר.

בתסקיר נוסף מיום 8.7.07, הודיע שירות המבחן כי במצב עניינים בו אין צורך באישפוז פסיכיאטרי ואין באפשרותם להפנות את המשיב למסגרת טיפולית כלשהי, לא נמצאה מסגרת מוסדית המהווה מענה לחלופת מעצר כאשר חלופות מעצר במסגרת מוסדית הינה בהשתלבות בהליך טיפולי.

לאור האמור ולאחר שיקול נוסף, מאחר ומדובר באדם החי מקיבוץ נדבות שאין לו אדם קרוב שיתמוך בו ומאחר ואחיו של המשיב מסר למשטרה, כי אין לו סיכסוך עם המשיב וכי לא אוים על ידו, הורה בימ"ש קמא על שיחרורו של המשיב בתנאים האמורים בסעיף 48 א רישא לחסד"פ כמפורט לעיל.

לאחר שעיינתי בתסקירים ושמעתי את טיעוני הצדדים ולאור חומרת העבירה, והעונש הצפוי בגינה, לא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.

המשיב כאמור אדם בן 57, בודד. קבלת הערר משמעותה השארתו של המשיב במעצר עד תום הליכים בגין איום על האח שבוצע בעקיפין באמצעות מכתב ליועמ"ש.

אינני סבורה כי בנסיבות הקיימות שגה בית משפט קמא בהחלטתו.

לאור האמור אני דוחה את הערר.

ניתנה היום כ"ו בתמוז, תשס"ז (12 ביולי 2007) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד פרידמן המשיב וב"כ עו"ד סעאדה.

צילה צפת - שופטת

021415/07בש 055 אילנית רוימי