1

 

   

בתי המשפט

 

פ  040008/06

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

 

20/09/2007

תאריך:

כב' השופט ג'ורג' קרא

בפני:

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

גיא גורן

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

נ  ג  ד

 

 

גייבציאן ארתור

 

נאשם

 אשכנזי ממשרדו של עו"ד בני נהרי

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

גזר - דין

 

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של החזקת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ויריה מנשק חם באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א לחוק הנ"ל.

נסיבות ביצוע העבירות מתוארות בכתב האישום ואלו הן:

 

ביום 2.7.2003, או בסמוך לכך, נגנב אקדח "יריחו" (להלן האקדח) מרכב שחנה בחוף הים בהרצליה.

ביום 25.6.2004 בשעה 23.28, ברחוב חיים בר-לב, החזיק הנאשם את האקדח על גופו בלא רשות על פי דין, כשהאקדח היה טעון במחסנית, ובה 17 כדורים כשבסמוך לאחר מכן, ירה הנאשם 4 כדורים מהאקדח באזור המגורים.

 

אין מחלוקת על כך בין הצדדים, וכפי שהדברים באו לידי ביטוי בפרוטוקול בית המשפט מיום 7.3.2007, כי האקדח נמצא ברשותו של הנאשם ובנסיבות המתוארות לעיל, לאחר שהוא מצא אותו.

בעקבות הרשעתו של הנאשם, על פי הודייתו כאמור, נשלח לקבלת תסקיר מבחן. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים.

 

התסקיר

התסקיר הראשון מיום 10.5.2007 מפרט את הנסיבות האישיות של הנאשם, שהינו כבן 36 שנה, יליד ארמניה, נשוי ואב לבת בגיל 3 שעלה ארצה בשנת 99'. לחובתו הרשעה אחת משנת 2000 (ת.פ. 8082/00 בית משפט המחוזי ב"ש, ע.פ. 8932/00 בית משפט העליון) בעבירת אלימות, בגינה נדון למאסר בן שנתיים ו-10 חודשים. נגד הנאשם תלוי ועומד מ"ת בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק זה.

התסקיר מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, חוויות טראומטיות שחווה כתוצאה ממות אביו בגיל צעיר ולאחר מכן, מות אחיו ואמו – דבר שהשפיע מאוד על מצבו הנפשי.

הנאשם מוכר לגורמי הבריאות מאז מרץ 2006, ומטופל באופן קבוע בתרופות אנטי דכאוניות ואנטי פסיכוטיות לאחר שאובחן כסובל מהפרעת דחק פוסט טראומטי.

 

עוד יצוין כי העבירה נשוא התיק הנוכחי, ביצע הנאשם כחודשיים בלבד לאחר שחרורו מהמאסר שלו נדון בגין עבירת האלימות שצוינה לעיל, הוא התקשה להסביר את נסיבות מעורבותו בעבירות הנוכחיות, למעט אמירתו כי היה נתון במצב של שכרות בעת ביצוען, כשלדבריו, מאז נמנע מאלכוהול.

 

לאור האמור, סבר שירות המבחן שיש מקום להפנותו לאבחון במרכז של עמותת אפש"ר לנפגעי אלכוהול. הנאשם מקבל טיפול תרופתי שלדבריו, יש לו השפעה חיובית לגביו והסביר כי אינו חש צורך בהתערבות טיפולית נוספת במצבו הנוכחי.

בדיקות פתע לאיתור סמים שנעשו לו, נמצאו נקיות משרידי סמים מסוג כלשהו.

 

תסקיר משלים שהוגש בעניינו של הנאשם בחודש יולי 2007, לא נתן לבית המשפט תמונה ברורה באשר למצב שימושו באלכוהול, שכן חרף הפנייתו לאבחון בנושא האלכוהול למרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול ברמת גן, לא התקבל הנאשם לאבחון בשל הסטטוס שלו בישראל כתושב ארעי.

במהלך תקופת הדחיה, נעשו לנאשם שבע בדיקות שתן לאיתור סמים בשירות המבחן וכולן נמצאו נקיות משרידי סם.

 

לאור התרשמות שירות המבחן מנאשם שמצוי במצב יציב ומאוזן, המכיר בחשיבות התמדתו בקבלת הטיפול התרופתי אצל גורמי בריאות הנפש, בו הצליח להשתלב ללא התערבות השירות. לאור מצבו הנפשי והצלחתו להיתרם מהטיפול הפסיכיאטרי ההולם את מצבו, ולאור עמדתו של הנאשם כי אינו זקוק לטיפול נוסף, נמנע שירות המבחן מכל המלצה טיפולית, או התערבות במצבו של הנאשם.

 

 

 

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה ביקשה להעניש את הנאשם במידת הדין, ולא להאריך את המאסר המותנה מת.פ. 8082/00, של בית משפט המחוזי ב"ש, ולהפעילו במצטבר לכל עונש מאסר אחר שצריך להיגזר לו, שכן מדובר בנאשם שחזר והסתבך בעבירות חמורות וזאת כחודשיים בלבד לאחר שחרורו מהמאסר הקודם, כשאין מאידך, כל המלצה טיפולית או עונשית מטעם שירות המבחן שראוי לאמצה.

 

מנגד, טענה באת כוחו של הנאשם, כי אף שתסקיר שירות המבחן אינו בא בכל המלצה טיפולית או עונשית, מדובר בתסקיר חיובי, שכן הנאשם מיזמתו נמצא במסגרת טיפול, נוטל תרופות באופן קבוע, מצבו הנפשי מאוזן ובשליטה, ובנסיבות אלו, כאשר מדובר בעבירות שבוצעו לפני כשלוש שנים, בנסיבות בהן בוצעו העבירות (מציאת האקדח) ועל רקע מצבו הנפשי האמור, אין מקום למצות את הדין עם הנאשם, וניתן להסתפק בנסיבותיו של מקרה זה בהארכתו של המאסר המותנה.

 

ה ע ו נ ש

חרף מצבו הנפשי הקשה של הנאשם וחרף העובדה, שמצבו זה מיוצב לאחרונה באמצעות טיפול תרופתי, עליו מקפיד הנאשם, לא ניתן להתעלם מנסיבות החומרא הבאות ולפטור אותו בלא עונש ממשי:

א.         עבירות של החזקת נשק ויריה ממנו באזור מגורים. גם בנסיבות של מציאת האקדח, וכפי שטוען הנאשם, דבר שלא נסתר על ידי בא כוח המאשימה, הן עבירות חמורות שהעונש הקבוע בצדן בדרך כלל, הוא עונש של מאסר לריצוי בפועל ולתקופה ממושכת.

ב.         העובדה שהנאשם ביצע את העבירות חודשיים בלבד לאחר שחרורו ממאסר, כאשר כל שהיה בפי הנאשם להסביר את הסתבכותו בעבירות הנוכחיות, אמירתו כי היה נתון במצב שכרות בעת ביצוען, הן נסיבות חומרא שאין להקל בהן ראש.

ג.          נושא המשך שימושו של הנאשם באלכוהול, לא נשלל כעולה מתסקיר שירות המבחן .

ד.         מצבו הנפשי של הנאשם אינו יכול לשוב ולשמש לו נסיבת קולא כל אימת שהוא חוזר ומסתבך עם החוק (ראה גזר דינו של בית המשפט בת.פ. 8082/00 מחוזי ב"ש).

 

 

לאור כל האמור, ובהתחשב בהודייתו של הנאשם, מצאתי להטיל עליו את העונשים הבאים כדלקמן:

 

18 חודשי מאסר. מתוך תקופה זו 10 חודשים לריצוי בפועל. היתרה על תנאי והתנאי שבמשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור הנאשם עבירה על סעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

אני  מפעיל את עונש המאסר ולתקופה של 12 חודשים מ-ת.פ. 8082/00, של בית משפט המחוזי ב"ש,  כאשר 5 חודשים מתוך תקופה זו, יהיה במצטבר לעונש המאסר שהוטל כאן, והיתרה בחופף לו. סך הכל תעמוד תקופת המאסר לריצוי בפועל בתיק זה על 15 חודשים.

 

ניתן היום ח' בתשרי, תשס"ח (20 בספטמבר 2007) במעמד הצדדים

זכות ערעור לבית משפט עליון תוך 45 ימים.

מותר לפרסום מיום 20/09/2007

 

קרא ג'ורג', שופט

 

040008/06פ  052 אודליה