23

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו		פ  009581/03
בפני:	כב' השופט דניאל בארי	תאריך:	08/07/2004

בעניין:	מדינת ישראל
	ע"י ב"כ עו"ד	אמיר דורון	המאשימה
	נ  ג  ד
	אגסי סמדר
	בעצמה		הנאשם

הכרעת דין

הנאשמת מזוכה מהעבירות שיוחסו לה מחמת הספק.

1.         התביעה מייחסת לנאשמת שתי עבירות: עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:"החוק") ועבירת איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

2.         יצוין כי בעובדות כתב האישום מוזכרים שני מעשי תקיפה שבוצעו במועדים שונים. אחד מהם ענינו שפיכת מים חמים ע"י הנאשמת על בעלה של דורית בלתוך (להלן:"המתלוננת") והשניה תקיפתה של המתלוננת בהיותה בתוך מונית וגרימת חבלה לה.

3.         האיומים המיוחסים לנאשמת מתייחסים לדברים שאמרה, לפי גרסת התביעה, לאחר שפיכת המים.

4.         מן העדויות שנשמעו בתיק עולה כי היחסים בין הנאשמת למתלוננת היו מעורערים על רקע תלונותיה של הנאשמת כי השכנים מרעישים וטענות נגדיות מצד המתלוננת כי הנאשמת דופקת במקל של מטאטא בתקרה שלה וגורמת להם להפרעה. למתלוננת היו טענות גם לענין תשלומים שונים לועד הבית ע"י הנאשמת.

5.         ביום 5/7/2003 התרחש אירוע בשכונה בה גרו הנאשמת והמתלוננת.  הנאשמת ששמעה כי הרביצו לחברה של בתה ירדה מהדירה לרחוב והבחינה כי יש במקום ניידות משטרה.

6.         ברחוב היה מפגש בין הנאשמת למתלוננת.  קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי הדברים שהוחלפו ביניהם ולגבי פרטי התקרית בין הנאשמת למתלוננת כאשר המתלוננת נכנסה למונית כדי לנסוע למקום עבודתה.

7.         המתלוננת מוסרת כי הנאשמת ירדה לרחוב עם בתה ואמרה לה כשפגשה אותה כי לא תשלם עבור החשמל.  לדברי המתלוננת הנאשמת הוסיפה ואמרה לה כי היא תרביץ לה לאחר שהשוטרים שנמצאים במקום יעזבו את השכונה.

8.         בהמשך מסרה המתלוננת כי היא נכנסה למונית כדי לנסוע למקום עבודתה ואז החל שוב וכוח בינה לבין הנאשמת. הנאשמת פתחה את הדלת האחורית של המונית ושרטה אותה מתחת לעין (החוקרת ראתה שריטה ליד העין). המתלוננת הוסיפה כי היא רצתה להחזיר לנאשמת אך לא הצליחה לפתוח את הדלת ואישרה כי משכה את ידה דרך החלון.

9.         המתלוננת אישרה עוד כי אמרה לנאשמת בתגובה לדבריה שתרביץ לה "בבקשה תרביצי לי". עוד אישרה המתלוננת כי היא ידעה את פרטי נהג המונית אך לא מסרה אותם למשטרה. לאחר שזכרונה רוענן מסרה המתלוננת כי הנאשמת איימה לרצוח אותה.

10.       הנאשמת הכחישה את המיוחס לה וטענה בהודעתה במשטרה כי המתלוננת היא זו שתקפה אותה ללא כל התגרות מצידה.  באותה הודעה ציינה הנאשמת כי המתלוננת משכה לה בשערות וכשנכנסה למונית משכה לה בצמידים ושרטה לה את היד.  בעדותה בבית המשפט הזכירה הנאשמת רק את משיכת היד.

11.       בחנתי בזהירות את עדויות המתלוננת והנאשמת והגעתי לידי מסקנה כי לא ניתן להשתית הרשעה על פי עדות המתלוננת בלבד. המתלוננת לא הכחישה כי היו בינה לבין הנאשמת חילופי דברים על רקע המתח השורר ביניהם, ואף לא הכחישה כי משכה בידה. לא שוכנעתי כי מעשה התקיפה הראשון בוצע על ידי הנאשמת. נראה לי כי מדובר בקטטה שהתפתחה על רקע חילופי דברים בין הצדדים וכי במהלך אותה קטטה אף נשרטה המתלוננת.  באשר לאיומים אין לי ספק כי הוחלפו דברים בוטים בין הצדדים אולם לא שוכנעתי כי הנאשמת איימה לרצוח את המתלוננת באותו יום.

12.       באשר לשפיכת המים,  שוכנעתי לאור עדויות המתלוננת ובעלה כי אכן הנאשמת שפכה מים מחלון ביתה לעברם וכי חלק מהמים פגעו בבעלה של המתלוננת.  לא הובאו ראיות בפני כי המים היו חמים וגם לא הובאה כל ראיה לגבי כמות המים שפגעה בבעל.

            לאור האמור לעיל ומאחר ומדובר במשפט פלילי הנני קובע כי כמות קטנה של מים פגעה בבעלה של המתלוננת וכי הנאשמת התכוונה לשפוף מים אלה על המתלוננת עצמה.

13.       שפיכת המים שפגעו בבעלה של המתלוננת היא מעשה תקיפה לפי סעיף 379 לחוק.  כפי שצויין ברישא להכרעת הדין התביעה לא ייחסה לנאשמת עבירת תקיפה נפרדת בגין מעשה זה וראתה בו מעשה  שנבלע בתוך התקיפה החבלנית שלדעתה התרחשה שעות רבות קודם לכן.

14.       בעלה של המתלוננת שמעון בלתוך מסר בעדותו כי שפיכת המים היתה בערב סוכות. נראה לאור כל האמור לעיל כי המעשה המפורט בעובדה 2 לכתב האישום איננו אותו מעשה עליו מדבר מר בלתוך.

15.       להסרת כל ספק אני קובע כי גם אם היה מדובר באותו מעשה המוזכר בכתב האישום הייתי קובע כי מעשה זה הוא בגדר זוטי דברים.  שפיכת כמות זעירה של מים על שכנה כשהדבר לא גרם לשום פגיעה ממשית מתאימה לסווג של זוטי דברים.

16.       להשלמת התמונה אציין כי גם הנאשמת לא עשתה עלי רושם אמין. היא ניסתה להעצים את חלקם של המתלוננת ובעלה בתקריות, ואף התנהגה בצורה בלתי ראויה במהלך חקירתה במשטרה.  אני דוחה את גרסתה לגבי נסיעתה של המתלוננת מן המקום וחזרתה כעבור כחצי שעה. כמו כן אינני מקבל את הכחשתה הגורפת לענין שפיכת המים.

17.       מכל האמור לעיל עולה כי החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירות של איומים ותקיפה חבלנית מחמת הספק.  הנאשמת מזוכה גם מהתקיפה בהקשר לשפיכת המים מן הטעמים שפורטו בסעיפים  14 ו - 15 לעיל.

נמסר על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום 8/7/2004 במעמד הצדדים.

דניאל בארי, שופט

קלדנית בתיה