הפרעת חרדה מוכללת

כל אדם דואג מפעם לפעם, התנהגות מובנת מאליה ואפילו מתבקשת. בדרך כלל יש מקור מסוים לדאגה, למשל קשיים שאנו חווים מבחינת תעסוקה, לימודים, מצב כלכלי, יחסים אישיים וכן הלאה.

הבעיה היא שיש אנשים אצלם הדאגה היא מצב כמעט טבעי, המלווה אותם כמעט בכל רגע נתון. אצלם הדאגה צצה גם כאשר לא ניתן למצוא לה סיבה ממשית, לעיתים באופן תמידי, ועלולה להיות קשורה לכל אחד מתחומי החיים שלהם. אנשים מהסוג הזה עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה מוכללת, בה נעסוק במאמר הנוכחי.

מהם תסמיני הפרעת חרדה מוכללת?

הפרעת חרדה מוכללת, או בקיצור GAD (Generalized Anxiety Disorder), עשויה להיות מאופיינת בכמה דרכים. האבחנה הרשמית מדברת על אדם אשר מפגין חרדות ודאגות מוגזמות בחלק גדול מהזמן, לתקופה של שישה חודשים לפחות, תוך קושי וחוסר יכולת לשלוט בממדי הדאגה.

דאגנות היתר המתפתחת במסגרת התסמונת עלולה להיות מקושרות לתסמינים פיזיולוגיים וקוגניטיביים שונים, לרבות חוסר מנוחה, נטייה לכעס, מתח בשרירים, קשיי ריכוז, עייפות יתר והפרעות שינה. ככל שהאדם חווה יותר מהתסמינים האלו, כך סבירות גדולה יותר שהוא סובל מהפרעת חרדה מוכללת הדורשת אבחון מדויק וטיפול הולם.

חשוב לציין שהפרעת חרדה מוכללת עשויה להיות נלווית להפרעות נפשיות אחרות. כמו כן בחלק מהמקרים יש קושי מסוים לאבחן אותה, מכיוון שהפרעות נפשיות נוספות עשויות להיות כרוכות בתסמינים דומים: למשל הפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדה כפייתית, פוסט טראומה ועוד. לכן חשוב לגשת בהקדם האפשרי לצורך אבחון על ידי בעל מקצוע.

האם ניתן לטפל בהפרעת חרדה מוכללת?

בדומה להפרעות נפשיות אחרות, גם במקרה של הפרעות חרדה מוכללות מוצעים כיום כמה טיפולים אפשריים, מעולמות שונים. אחד הדגשים העיקריים הוא שחשוב לשאוף לטפל בשורש הבעיה, ולא בהכרח בתסמינים שלה בלבד כפי שעושים חלק גדול מהסובלים ממנה. כך למשל אם הפרעת החרדה המוכללת מביאה לקשיי שינה, טיפול נקודתי בבעיות השינה לא יהיה יעיל לאורך טווח, יגרום להישנות של הבעיה ולהופעת התסמינים האפשריים האחרים המזוהים איתה. זו הסיבה לכך שתרופות פחות מתאימות ברמה הכללית להתמודדות עם GAD, הפרעה שמטבעה נוטה להיות ממושכת ורחבת היקף.

לדעת מומחים רבים הטיפול האופטימלי והיעיל ביותר בבעיה הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. הטיפול יוצא בדרך כלל מנקודת הנחה שתוצרי החשיבה השליליים הנובעים מהתסמונת עלולים להיגרם עקב דפוס של הכללת יתר: כלומר אדם שנתקל במקרה שלילי כלשהו, או בסיבה אמיתית לדאגה, ומשליך ממנה על שאר המצבים שהוא נתקל בהם. הטיפול במקרה הזה יכול להיות מבוסס על כלים מגוונים לשינוי דפוסי המחשבה והתנסות הלכה למעשה בסיטואציות שעשויות ליצור אצלו דאגה או חרדה. כשהוא מקבל כלים להתמודדות עם המצבים האלו ולהבנת המקור שלהם, ייתכן מצב של שיפור הדרגתי בתסמינים.

סוג אחר של טיפולים ינסה לגשת לתת המודע של האדם, או אפילו לשנות הילדות המוקדמות שלו, במטרה לראות האם דבר מה בהם עשוי להסביר את ההפרעה שהוא סובל ממנה בהווה. זיהוי הגורמים האלו ושינוי אופן ההתייחסות אליהם וההתמודדות איתם, עשויים לשפר את התנהלות האדם. במחקרים אחרים, חמורים באופן יחסי, ייתכן שיוחלט על שילוב של תרופות לצד הטיפול הנפשי (טיפולים פסיכיאטריים).

עוד ניתן לשלב טיפולים משדות משחק אחרים, דוגמת דמיון מודרך, טיפולים קבוצתיים או זוגיים, טיפויל ביופידבק ועוד.

לקריאה נוספת:
Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis
Generalized Anxiety Disorder in Adults – NHS