מהי חרדה?חרדה היא מצב נפשי שעלול להשפיע על הגוף. חוויה זו עלולה להיות מפחידה ביותר, מעוררת ומזעזעת את הנפש כולה – גם אם באופן נקודתי וחולף.

אך מצבי חרדה יכולים להיות נקודתיים וחולפים, כגון התקף חרדה, או מתמשכים ונפרשים על פני תקופה ארוכה. כמו כן, יכולה החרדה להיות קטנה ומינורית, מזעזעת אך חולפת, ומצד שני משמעותית וחזקה עד לכדי מצבים של התקפי לב, או אובדן הכרה.

מאיפה מופיעה החרדה? כיצד היא מתפתחת? מהם הטריגרים לחרדה ואיך זה קשור לסטרס ומצבי לחץ שונים בחיים? האם החרדה הינה צורה של פחד, והאם יש קשר בין השניים? וכיצד ניתן להתמודד עם מצבי חרדה, התקפי חרדה והשפעותיה השונות על הגוף והנפש?

כך ניתן לזהות את החרדה והשפעותיה

חרדה יכולה להופיע בכל מיני הקשרים. אחת התופעות הנפשיות הנפוצות בהקשר של חרדה הינו הסטרס (או דחק בעברית), אך חרדה יכולה להופיע בכל מיני הקשרים – אהבה ומערכות יחסים, למשל. עם זאת, בהקשר של סטרס החרדה הינה תופעה נלווית נפוצה ביותר, זאת בשל הכשל שהגוף והנפש חווים בחשיפה ממושכת לתנאי לחץ הולכים ומתגברים.

גופנו אינו מסוגל להתמודד עם מצב לחץ מתמשך לאורך זמן. הגוף אינו בנוי להתמודד עם רמות גבוהות של דריכות, פעולה ומצב נפשי דחוק באופן קבוע – זהו עומס עצום על המערכת, ובהכרח מוביל לשחיקה. אחת מתוצאות השחיקה הינה החרדה, אשר תציף את הגוף בסימפטומים שונים כגון קשיי נשימה, לחצים או כאבים בחזה, קצב לב ודופק מהירים, לחץ דם גבוה, בחילות, הקאות, טשטוש, חוסר מיקוד, ועוד.

חרדה היא תופעת לוואי של היתקלות בחשש איום ואי-יכולת לשאת את ההשלכות הרגשיות והנפשיות בשל כך. למעשה, החרדה הינה לא הרגע שבו נתקלים בפחד, בגורם המאיים, אלא החשש לקראת הגעתו של אותו הרגע.

בהקשר של סטרס, במצבים מלחיצים ביותר הקשורים לעמידה בלוחות זמנים אינסופיים למשל, החשש מאי-העמידה בדדליינים, מחוסר היכולת להשלים את המשימה, מהכישלון, מהתגובות של העמיתים או המנהלים בעבודה, וכו' – כל אלו יכולים להוות טריגר להתקף חרדה בתצורות שונות.

עם זאת, לא חייב להיות טריגר ברור לחרדה. ממש כמו במצבים של לחץ וסטרס, אשר לא תמיד ברור כיצד הם הופיעו – "הרי שנים שאני מתמודד עם דדליינים בהצלחה!" – חרדה יכולה להופיע ללא הסבר ברור ולהפתיע את האדם.

חרדה, פחד ופוביה: האם הם מצבים נפשיים זהים?

במצבים של חרדה, האדם החווה את ההתקף אינו תמיד מודע או מבין מדוע מופיע אותו התקף. לפעמים אין סימנים ברורים, ומה שמרגיש כמו מצב גופני קיצוני יכול להיות נפשי לחלוטין, כגון – כאבים בחזה, תחושת לחץ, אובדן הכרה, קשיי נשימה, וכדומה. בבדיקה רפואית ייתכן ולא תתגלה כל סיבה לתופעות אלו, דבר אשר עלול להצביע על התקף חרדה או הקשר נפשי אחר לתופעות.

עם זאת, התקף החרדה כשמו כן הוא – בר חלוף. בנקודה מסוימת, יפסקו הסימפטומים, תשכך התחושה, והגוף אט אט ישוב לתפקוד רגיל. אם החרדה נבעה ממצב של סטרס, כמובן שאין לצפות שתחושת הלחץ והחששות השונים הנוגעים אליה לא ייעלמו כל כך מהר, דבר אשר עלול לחזות התקף חרדה נוסף בעתיד (ואולי חמור יותר מקודמו).

פחד, בדומה לחרדה, הוא מצב הכרוך בחשש מפני משהו שעלול להתרחש. אך בניגוד לחרדה, הפחד עלול לשתק את הגוף. בהתקלות עם הפחד, האדם אינו נתקל בדדליין או משהו אשר עלול להוות עבורו נקודה קריטית, כי אם עם אובייקט מזעזע יסודות – אשר מנער אותו מבפנים ומבחוץ באופן עוצמתי. אותו הדבר מתרחש בהקשר של פוביה, כאשר תהיה הימנעות עוצמתית מהתקרבות או מחשבה על גורם הפוביה.

פחד ופוביה אינם מצבים נקודתיים אלא מתמשכים, המלווים את האדם לאורך חייו. היחשפות אל גורם הפחד/הפוביה יכולה להוביל לבריחה, התקף, התמוטטות וכדומה (תלוי במקרה הספציפית). עם זאת, הפחד יישאר, הפוביה לא תעלם. החרדה לעומתם תחלוף. מבחינה זו, החרדה היא כמו תופעה של התעצמות לחצים אשר מתפרצים בבת-אחת, בעוד הפוביה או הפחד הינם נוכחים תמיד – אך לא תמיד משפיעים באופן אקטיבי.

זיהוי המצבים המקדימים לחרדה

ניתן לזהות אירועים קודמים המובילים לחרדה: מצב של לחץ מתמשך אשר אינו פוחת עם הזמן (למשל סדרת דדליינים קצרים ולחוצים בעבודה); תחושת תשישות, עייפות ולחצים שונים; תגובות פיזיות כגון דופק לב מהיר, או לחץ דם גבוה; הפרעות שינה הנובעות ממחשבות טורדניות סביב ענייני לחץ כגון בעיות בעבודה, בזוגיות, במשפחה או בחיים חברתיים; ותחושת עצבות או פחד הנקשרים עם מוקדי לחץ, כגון לחצים כלכליים.

כאשר אירועים מסוג זה מתרחשים בחייכם, לאורך זמן ובאופן עוצמתי, אולי זה הזמן לעצור ולתהות אם למעשה אינכם נתונים תחת סטרס מהותי. זה הזמן למצוא רגע לנשום, להשתחרר, להתפרק קצת. ובעת הצורך גם לפנות לגורם מקצועי בתחום רפואת הנפש, על מנת לברר מה קורה לכם בזמן.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

ציפרלקס – איך הכדור הפופולרי ביותר כיום יכול לעזור בהתמודדות עם דיכאון וחרדה?

דילוג לתוכן