טיפול פסיכולוגי לסובלים מלחץ וחרדה

כולנו חווים בחיי היומיום תחושות של לחץ וחרדה, המהוות חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. עם זאת, כאשר תסמיני הלחץ ו/או החרדה משפיעים לרעה ובאופן מתמשך על איכות החיים ועל רמת התפקוד שלנו, יתכן כי יש מקום לפנות לטיפול. בציבור הרחב ישנו בלבול רב בין מושגים שונים המתקשרים ללחץ ולחרדה ובמאמר שלפניכם ננסה לעשות מעט סדר בדברים.

מהו אותו לחץ שאנחנו חשים?

לחץ, סטרס כרוני, מתח נפשי ותחושה של עומס, נכללים תחת הגדרת המטריה של “דחק”. הדחק בא לידי ביטוי כאשר העומסים שמופעלים עלינו, גדולים יותר מהמשאבים שעומדים לרשותנו, המיועדים להתמודדות עימם. כאשר אנחנו “טובעים” באוקיינוס המטלות והמשימות, מוקפים בקונפליקטים וחווים את המצבים שעימם אנחנו מתמודדים כאיום ממשי, תחושת האיום לא אחת משפיעה לא רק על המישור הנפשי אלא גם על הגוף.

בהתאם לכך, מתח נפשי, לחץ וסטרס, באים לידי ביטוי במקרים רבים בבחילות, סחרחורת, תחושת מחנק, תחושה כללית של כבדות ואפילו כאבים מסוגים שונים כמו כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי גב, כאבי שרירים ועוד.

קראו עוד על: תגובות פיזיולוגיות ללחץ – השפעות לחצים על הגוף

 

מי מחולל את הלחץ – אנחנו או הסביבה?

חשוב לציין כי במקרים רבים תחושת הלחץ לא נובעת כתוצאה מאיום חיצוני או מעומס חיצוני. במקרים לא מעטים, האדם עצמו הוא זה שיוצר את הלחץ. כך לדוגמה, אדם מסוים יכול להציב לעצמו מטרות או יעדים לא ראליים, שאינם בני השגה. כאשר ייכשל במשימות שהציב לעצמו, הוא עשוי לחוש תחושת כישלון שתפגע קשות בדימוי העצמי שלו. התסכול, האכזבה ותחושת חוסר המסוגלות, מובילים לתחושת מועקה גדולה ומוסיפים ללחץ היומיומי שבו נתון האדם.

חרדה: לא כל כך נעים להכיר

חרדה היא מצב גופני או נפשי שבא לידי ביטוי באי שקט, המתעורר בשל מחשבה על כך שמשהו שלילי עתיד להתרחש. גם במקרה הזה, האיום יכול להיות אמיתי ומוחשי, אך במקרים רבים החרדה מתעוררת בשל פרשנות לקויה או תגובה מוגזמת למציאות לא מאיימת במיוחד.

ישנם המבחינים בין פחד, המהווה תגובה הנמצאת בהלימה לאיום הממשי (כמו אדם המפחד מפני תוקף שבא להזיק לו), לבין חרדה, המהווה תגובה לא פרופורציונלית לאיום לא ממשי (כמו אדם הנתקף חרדה כשהוא חושב על מבחן נהיגה שעליו לעבור).
בזמן חרדה, מערכת העצבים הסימפתטית נמצאת במצב של עוררות פיזיולוגית. כתוצאה מכך אנחנו עשויים לסבול מכאבים בחזה, תנועות מעיים מהירות, חולשה כללית, ראייה מטושטשת, קוצר נשימה ועוד.

בנוסף קצב הלב עשוי להאיץ, לחץ הדם עשוי לעלות משמעותית, האישונים עשויים להיות מורחבים ותיתכן אף הזעה מוגברת. מבחינה פסיכולוגית, אנחנו עשויים לחוש חוסר ביטחון, חוסר אונים, אי שקט, פחד מפני העתיד לבוא ועוד.

בהפחתת לחץ וסטרס יש חשיבות גדולה לאבחון נכון ולטיפול מתאים

כדי שניתן יהיה להתאים את הטיפול הרלוונטי ביותר למטופל באופן אישי, יש ראשית לאבחן את אופי הבעיה המטרידה אותו. ישנו הבדל משמעותי בין אדם הסובל מדי פעם מתחושת לחץ המסבה לו פגיעה קלה בלבד ברמת התפקוד, לבין אדם הסובל מסוג מסוים של הפרעת חרדה, המשתקת אותו כליל.

כמו כן יש לציין בהקשר זה כי ישנו מגוון רחב ביותר של הפרעות חרדה וכי הטיפול משתנה מהפרעה להפרעה. בין היתר מדובר בהפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית, סוגים שונים של פוביות ועוד.

אילו טיפולים מתאימים לסובלים מלחץ וחרדה?

ישנו מגוון רחב של טיפולים שעשויים להתאים לסובלים מלחץ וחרדה, כשכפי שציינו, הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי. עם זאת, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (המתקיים באופן פרטני או בקבוצה) והטיפול התרופתי, הם בין הטיפולים היעילים ביותר שישנם:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי – טיפול קוגניטיבי התנהגותי או C.B.T, הוא טיפול מוגבל בזמן בן מספר מפגשים קבוע מראש, המבוסס על זיהוי ונטרול דפוסי חשיבה מעוותים. במסגרת הטיפול נעשה שימוש בטכניקות פסיכולוגיות שונות, שתפקידו להעניק למטופל כלים שיאפשרו לו להגיב בצורה שונה, לאותם מצבים שעוררו בו חרדה בעבר.
• טיפול תרופתי – בדרך כלל הטיפול התרופתי יתנהל במקביל לטיפול הנפשי או ההתנהגותי ולא יעמוד בפני עצמו. הטיפול התרופתי מבוסס על שימוש בסוגים שונים של תרופות, המותאמות באופן אישי למטופל. במהלך הטיפול התרופתי יש לעקוב אחר התגובה של המטופל לטיפול: במקרים רבים מתברר שיש צורך להכניס שינויים בסוג או במינון התרופות לאורך הזמן, אם בשל חוסר תגובה מספקת או בשל תופעות לוואי שליליות. התרופות המשמשות לטיפול בחרדה הן בין היתר תרופות הרגעה כמו בנזודיאזפינים (קלונקס, ואבן, אטיבן וואליום) קבוצת Z (זודורם, סטילנוקס, אימובן), חוסמי בטא (דרלין, פרולול), נוגדי דיכאון כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI’s (לוסטרל, פאקסט, ציפרמיל, ציפרלקס) ותרופות ממשפחת ה-SNRI’s (סימבלטה, יינטריב, אפקסור, איקסל) ועוד.