כשהגוף והנפש נתונים תחת לחצים משמעותיים, תופעות פיזיולוגיות שונות יכולות להופיע. חלק מתופעות אלו נובעות כתוצאה מההשפעות הישירות של הסטרס, חלקן תופעות עקיפות בשל שחיקת הגוף או הנפש לאורך זמן.
מאמר זה סוקר את התופעות הפיזיולוגיות העיקריות אשר מקושרות עם לחץ, אך חשוב לזכור כי בכל הנוגע למפגש גוף-נפש יש חשיבות לטפל בשני הממדים:
בעזרת רופא אשר ייבחן שאין מקור רפואי בעייתי לחלק מהתופעות או כולן, וכן מומחה ברפואת הנפש (פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי) על מנת להתמודד עם המקור הנפשי לבעיית הלחץ ותופעותיה בגוף.
הפרעות ובעיות בשינה
אחת התופעות הנפוצות ביותר הקשורות עם לחץ משפיע על האופן שבו אנו חווים שינה או את החוסר בה. פעמים רבות, לחצים מובילים למחשבות טורדניות או התעסקות על גבול האובססיבית בגורם הסטרס. לעיתים מדובר בסיטואציה לחוצה בעבודה, דדליינים קצרים, אולי מריבה או סכסוך אישי עם בן/בת הזוג, או עניין משפחתי משמעותי, וכמובן לחצים כלכליים משמעותיים. כל אחד מאלו יכול להוות גורם סטרס משמעותי, אשר ידיר שינה מעיניו של החרד.
לעיתים השינה מתאפשרת, אך חוויית השינה הינה טרופה, רוויית סיוטים, קטועה ולא רציפה, ולמעשה לא מאפשרת לגוף והנפש מנוחה מספקת. לעיתים לא מתאפשרת שינה כמעט ובכלל, והיא מצומצמת למספר שעות מוגבל מאוד בלילה, כך שגם במצב זה הגוף והנפש אינם מגיעים לכדי רגיעה והקלה. לעיתים מתקיימת שינה, ללא קטיעה או זכירה של חלומות, אך ההתעוררות מהשינה מלווה בהרגשה של כבדות, תשישות עצומה, כאילו לא הייתה השינה מספקת כלל ועיקר.
תשישות, עייפות וסחרחורות
לחץ נפשי שמשפיע על השינה, גם ללא קשר למחזור שינה תקין או לא, יכולות להתלוות לכך תחושות עזות של תשישות פיזית, עייפות תמידית, ואפילו סחרחורות ותחושת אי-יציבות.
במקרים רבים, תחושות אלו קשורות בכך שהגוף והנפש נתונים במכבש לחצים עצום, ואין הם מורגלים או מסוגלים בנקודה זו להתמודד עם התחושות העזות השוטפות אתכם.
הפרעות אכילה, בחילות וכאבי בטן, מעי רגיז
אחד האזורים הרגישים ביותר במצבי לחץ הוא הבטן. לחצים עלולים להשפיע על מערכת העיכול, חלקן עניין יותר ממשי וחלקן יותר דמיוני. למשל, הפרעות אכילה למיניהן קשורות יותר באופן שבו האדם תופס את גופו – נראה טוב, לא נראה טוב, רזה מידי, לא רזה מספיק, מלא, או ריק.
מצבי לחץ מגבירים לעיתים את הצורך באכילה, המתבטא ברעב תמידי ולא מסופק. לעיתים בדיוק ההפך, חוסר תאבון מוחלט, ואפשר לעבור אפילו ימים עם אכילה מאוד מועטה. לעומת זאת, ישנם הקרובים יותר אל הגוף במובן הממשי – עצירות, שלשול, מעי רגיז, כאבי בטן, בחילות, וכדומה. תופעות אלו גם הן יכולות לנבוע מסטרס עצום, התכווצות של המערכת, התרגשות עצומה (אשר יכולה כאמור גם להוביל להקאות), וכדומה.
מערכת השרירים והלב
הלב הוא אחד השרירים החשובים ביותר בגוף. זהו שריר אשר אינו יודע מנוחה מהי, והוא מתפקד באופנים של פעילות יתר או פעילות מופחתת באופן יחסי למצב הנורמלי לאותו אדם. מאחר ותפקיד הלב כה חשוב לתפקוד תקין של הגוף, הפרעות הקשורות בלב יכולות להיות חמורות ביותר: קצב לב גבוה לאורך זמן, לחץ דם גבוה, וכדומה. כאשר הלב נתון תחת לחץ עצום, פעילותו עלולה להיות מופרעת, והסכנה לשחיקה או התקפי לב מדומים או אמתיים הינה אפשרית ביותר.
גם השרירים נפגעים מהשפעות לחץ המתבטאות בהתכווצות או דריכות. לכן כשאדם סובל מלחצים משמעותיים, הוא חש בכאבי שרירים, מתחים בשרירים, לעיתים כאב בכתפיים, צוואר והשכמות. פעמים רבות כאבים אלו אינם מורגשים בנקודה התפוסה עצמה, אלא מקרינים אל אזורים אחרים בגוף. באופן זה, תפיסות בשרירי הכתף והשכמות יכולה להקרין אל מעלה והתוצאה תהיה כאבי ראש לא מוסברים.
כאבי ראש ומיגרנות
באופן לא ברור, מיגרנה היא אחת מאותן תופעות גופניות אשר אין להן הסבר מלא. בעוד הרפואה יודעת משהו על חלק מהמיגרנות (כך למשל ישנן מיגרנות הנובעות ממערכת העיכול), בפועל לא ממש ברור מהי מיגרנה וכיצד היא נוצרת, ולכן גם כיצד לעצור אותה. ישנן תרופות אשר יכולות להקל במקרים מסוימים, וכן ישנן פעולות שניתן לבצע על מנת להקל.
מצב של סטרס בהחלט יכול לעורר מיגרנות, וכן כאבי ראש פחות חמורים, בשל סיבות שונות: הלחץ עצמו על המערכת הנפשית, פעילות יתר של המוח והלב, תפיסות שרירים, בעיות במערכת העיכול, הפרעות בשינה תקינה, וכדומה. לרוב הנטייה במצבי לחץ היא לזלזל בכאבי הראש, כאילו היו עניין של מה בכך. אך האמת היא שכאב ראש יכול להיות אינדיקטור חשוב ביותר לזיהוי סיטואציה של לחץ – הקשיבו לתחושות הגוף שלכם, אל תתעלמו מהן.
קשיי נשימה ולחצים בגוף
בעוד כאבים היא תופעה אחת המקושרת עם איברים שונים בגוף, ישנו מצב דומה לכאב אך שונה ממנו והוא לחץ באופן ממשי בגוף. לעיתים במצבי לחץ ישנה תחושה של לחץ בחזה, למשל. אין זה כאב, אך זו הרגשה מאוד לא נעימה ומעיקה ביותר. פעמים רבות מתלווה לכך קושי בנשימה, לעיתים אפילו תחושת מחנק ממשית.
אחת הדרכים להתמודד עם מצב זה המתרחש כאן ועכשיו הוא לשבת, להירגע, לקחת שקית נייר ולנשום לתוכה. יש בכך משהו מרגיע מבחינה פסיכולוגית אך גם מבחינת הגוף ואופן פעולתו. חשוב להקשיב לתחושות אלו, לעצור, לנסות להירגע, ואז לפנות לטיפול רפואי ונפשי כדי להקל על הסיטואציה ולמנוע התקפי חרדה חמורים יותר.
בעוד לחץ בחזה הינה דוגמה יחסית מוכרת למצבי לחץ, ייתכנו גם לחצים באזורים אחרים בגוף – לחץ בבטן, לחצים בראש, תחושת לחץ בעיניים או בפנים (רקות, מצח, וכדומה), לחץ בגרון ותחושת מחנק, לחץ בשלפוחית השתן, לחץ במעי והצורך להתפנות בדחיפות (לא בהכרח שלשול), וכדומה. תופעות אלו יכולות להתקשר עם מצבי לחץ, גם אם לא מדובר בהתקפי חרדה.
בעיות הקשורות במערכת הראייה וההכרה
ישנן תופעות הנובעות מלחץ וקשורות באופן שבו אנו חווים את העולם, או תופסים אותו. זהו סוג של קריסה רגעית (במיוחד במצב של התקף חרדה), אך גם ייתכנו תופעות דומות אם כי פחות קיצוניות תוך כדי הפעילות השוטפת. כך למשל, ייתכנו בעיות בראייה בתצורת טשטוש, חוסר מיקוד, כאבי עיניים, אולי אף דלקות עיניים וגרד, יובש, וכדומה.
בנוסף לכך, ייתכנו גם בעיות אשר יתפרשו באופנים דומים מאוד אך קשורות יותר באופן ההכרתי – בלבול פתאומי, תחושת סחרחורת ואי-יציבות, נתקים רגעיים או תחושת היעלמות רגעית, אי-הבנה איפה אני נמצא לרגע, תחושה "מחוץ לגוף", ולפעמים גם אובדן הכרה (במיוחד בהתקפי חרדה).
בלבול כללי ודיבור מבולבל
סדרת תופעות נוספות הקשורות בלחץ נפשי עצום, הינה מהסדר של הדיבור והקוגניציה. במצבי בלבול ברמה הקוגנטיבית מדובר יותר בתופעות הדומות לחוסר מיקוד: בלבול בין אובייקטים, משפטים סתומים או מבולבלים, התבטאויות לא ברורות, לעיתים דמיון של או התייחסות אל מצבים שקרו אשר בפועל לא התרחשו, שכחה נקודתית, בלבול משימות, וכדומה.
מצבים אלו יכולים להיות קשורים אל מצב לחץ כללי, אך גם מושפעים מחוסר שינה, תזונה לא מאוזנת ובעיות במערכת העיכול, ולעיתים גם נובעים מתרופות הניטלות על מנת להפחיד תחושות לחץ וחרדה.
תחושות נפשיות המשפיעות על תחושות גופניות
לבסוף, יש להתייחס תמיד להשפעתו של הממד הנפשי אשר משפיע על הגוף ונותן בו את אותותיו. במצבים של סטרס ודחק, הנפש יכולה להיכנס למצב של קושי עצום – הסתגרות, הימנעות, אגרסיביות, כעס, עצבות, וכדומה. במצבים קיצוניים יותר יכולים להיות תחושות דיכאון, בעתה, חרדתיות כללית, התנהגות אנטי-סוציאלית הנובעת מכעסים וחוסר שחרור לחצים, מצד שני התנהגות נמנעת ומתחמקת הנובעת ממצוקה פנימית עמוקה, וכדומה.
כל אחת מהתחושות הנפשיות הללו יכולה להפעיל אינסוף תסמינים, שלא תמיד ברור מהיכן הם נובעים, מדוע ברגע זה, ואיך הם קשורים לסיטואציה נתונה. על כן, תסמינים גופניים במצבי לחץ וחרדה אינם תמיד ברורים לכשעצמם, וקשה לאדם הסובל עצמו לזהות אותם עם הלחץ שהוא חווה (אשר ייתכן ובעבר היה עניין שבשגרה).
אולי יעניין אותך גם:
מה הקשר בין חרדה לבין התמוטטות עצבים?
בעיות וקשיי נשימה בעקבות לחץ וחרדה – אפשר להקל על המצב בכמה צעדים פשוטים