מתח וחרדה: התמודדות תזונתית

תזונה שמשפיעה על מתח וחרדהכאשר מתקיים מצב מלחיץ בעבודה, דדליינים קצרים או בעיות שיש להתמודד עמן תדירות, לעיתים אנו במצב של לחץ. המצב קורה גם כאשר ישנן בעיות בתא המשפחתי, בזוגיות, ולעיתים כתוצאה מבעיות אחרות במרחב החיים החברתי, מבחנים, או מצב כלכלי קשה.

לחצים אלו ונוספים יכולים להשפיע רבות על תפקוד הגוף שלנו, אך גם על הרגש והנפש – חוסר מוטיבציה, הימנעות, עייפות ותשישות, חששות, פחדים, וגם דברים הנוגעים בתזונה כגון חוסר תיאבון.

לעתים, כתוצאה מלחצי עבודה, אנשים נוטים שלא להקפיד על הרגלי אכילה מסודרים, או להפך, הם נוטים לאכול בהגזמה מאכלים שאינם בריאים, כגון מזונות מתוקים ומהירים, לצד כמויות גדולות מדי של קפה, בשל חוסר הזמן והצורך לחדש אנרגיות בגוף. מצד שני, כאשר אנו אוכלים באופן לא מאוזן או בריא, הגוף עצמו מתחיל לתת אותות של מצוקה אשר משפיעים בתמורה על מצב רוחנו, וכן – מוסיפים לתחושת הלחץ.

השפעות קפאין ומתוקים על מצב הרוח והרגש בעת לחץ

אחת הבעיות הנפוצות בעת לחץ היא ירידת אנרגיה. הגוף מרגיש עייף – לעיתים בשל חוסר שינה, לעיתים בשל המתחים הרבים – ואנו בתמורה ממשיכים לעבוד עוד ועוד, באופן פיזי אך גם בראשנו ומחשבותינו. אנו טרודים, חנוקים במטלות או בעיות, עסוקים בחששות וממשיכים קדימה ללא הפסקה. זהו מצב של לחץ מעמיס במיוחד, הן על הגוף והן על הנפש.

במצבים אלו, ישנה נטייה לשתיית משקאות עם קפאין וכן אכילת מתוקים. אחת הסיבות לכך הינה דרישה של מערכת הגוף, אשר מנצלת אנרגיה בכמויות אדירות וזקוקה לעוד על מנת להמשיך ולתפקד בעומס הלא טבעי לה. הקפאין גם שומר עלינו ערניים, מוכנים לעבודה, ממשיכים לתפקד למרות החששות והעומסים. באופן כזה, אנו צורכים עוד ועוד קפה, שוקולד, עוגות, עוגיות, ומשקאות ממותקים – הכול על מנת להמשיך ולתפקד ולא לקרוס.

אך צריכת מזונות ושתייה מסוגים אלו הינה בעיה בפני עצמה, מאחר והם מדמים תחושה של התמודדות בעוד בפועל הם מעודדים ותורמים למצב הסטרס והחרדה.

חוסר או עודף תזונה במצבי סטרס

בעיתות עומס, מנגנון התיאבון משתבש, בעוד שבמצבים רגילים ניתן להבחין בין רעב אמיתי לבין צורך בפינוק. בתקופות בעת סטרס, גבולות אלו נוטים להיטשטש, ותגובת 'הילחם או ברח' מתעוררת, כתוצאה ממצב מלחיץ ומתמשך. במצב לחץ רגעי, הגוף אינו מחפש לאכול, כך שהתיאבון הופך להיות לא רלוונטי, והסובל מהלחץ משקיע מאמצים בהישרדות הלחץ.

אך כשהמצב מתמשך, הלחץ מתווסף, ותחושת הדחק רק עולה ועולה, דברים לא טבעיים מתרחשים בגופנו בהקשר לתיאבון. שתי התופעות הנפוצות ביותר הינן חוסר תיאבון או עודף תיאבון. בראשונה, תחושת חוסר התיאבון ממשיכה לאורך תקופת הלחץ, ולא מאפשרת לאדם לגשת לאוכל. לעיתים מתוך חוסר מודעות, עוברות השעות והוא פשוט לא אכל.

לעיתים אחרות מתוך מודעות, בין אם כתוצאה מבחילה הקשורה בסטרס או פשוט חוסר תיאבון. בשנייה, עודף התיאבון יכול לנבוע מצורך אדיר באנרגיה (כדוגמת המתוקים), אך גם כתוצאה מתחושה של ריקנות המחפשת להתמלא, המחפשת להשלים את הריק המתקיים בתוכנו בעת דחק.

שני המצבים – עודף או חוסר תיאבון – יכולים להוביל לתזונה לקויה. במצב זה, הגוף אינו מקבל את אשר הוא זקוק לו מבחינה תזונתית, והתוצאה יכולה להיות בחילה, עצירות, שלשולים, הקאות, תחושות לא נעימות, כאבי בטן ואפילו להשפיע על תופעות אחרות כגון שינה איכותית.

מאחר והגוף והנפש גם כך נמצאים במצב של סטרס, מצב אשר מזמין תופעות מסוג זה גם ללא קשר לתזונה עצמה, הופכת התזונה הלקויה לעוד גורם סטרס המשפיע על המצב הכללי של האדם. לכן קיימת חשיבות מהותית, גם במצבי לחץ מתמשכים, להקפיד על אכילה מאוזנת ובריאה. לשמור על תזונה אשר תזין את הגוף ותקל עליו להתמודד עם הסיטואציה הלא פשוטה.

 

אולי יעניין אותך גם:

כיצד NLP תעזור לכם להתמודד עם חרדות?

דילוג לתוכן