לחצים ומצבי סטרס משפיעים על הגוף כולו, אך אולי המערכת הגופנית הכי קשורה לתחושותינו היא מערכת העיכול. לא לשווא ישנו המשפט "יש לי תחושת בטן ש…", משפט אשר למעשה מספר לנו כי ישנו קשר הדוק בין הבטן ובין התחושות שלנו. בהתאמה לכך, במצבי סטרס פעמים רבות אנחנו מרגישים את אותה התחושה הלא נעימה בבטן, תחושה של בחילה קלה, לפעמים בחילה של ממש, ואפילו כאבי בטן עד הקאות, מעי רגיז, וכדומה.
כיצד משפיע המצב הנפשי על הבטן?
מערכת העיכול היא אחת המערכות הרגישות ביותר בגוף. הרגישות הזו קשורה לעצם העובדה כי מערכת זו יודעת לקבל דברים מבחוץ (תזונה, שתייה), להעביר אותם תהליך של עיבוד, להפנים את החומרים הנדרשים לגוף (ולעיתים גם קצת מעבר למה שצריך, כמו במקרה של עודף סוכר למשל), ואז לפלוט את המיותר באופנים שונים.
אופן הפעולה של מערכת זו הינו חשוב ביותר, מאחר וכך מתאפשר לגוף להיות מוזן, לקבל את האנרגיה לה הוא זקוק, ולמעשה כמו שרכב צריך דלק כדי לפעול כך גם הגוף בנוגע למזון ושתייה. אז מה קורה לגוף במצבים של לחץ וחרדה כמו גם דחק? מופעל אותו מנגנון נפשי של "לחימה או בריחה" (Fight or Flight), אשר מאותת לכלל מערכות הגוף כי זה הזמן להתכנס לטובת משימה אחת – לברוח או להילחם.
במצב זה, כל הגוף מתכווץ, האנרגיה מכוונת לשרירים ופעולות הגנתיות, וכל פעולה אחרת אשר הגוף עושה שאינה תורמת למאמץ זה הינה פעולה מיותרת. במצב זה, כאשר הדריכות כל כך עצומה, מערכת העיכול אינה יכולה לפעול במיטבה, ולמעשה אפילו מערימה קשיים על הגוף ואופן תפקודו. התכווצות הקיבה והשרירים הקשורים בעיכול גם היא אינה מיטבית למצב, לחצים פנימיים מעיקים על הנוחות של המערכת, ולמעשה ישנו דחף דומה למצב של לחימה או בריחה – לפלוט או לעצור פעילות בבת-אחת.
האם אפשר לסבול מבעיות במערכת העיכול בשל סטרס?
אומנם בכל מצב לחץ ניתן להרגיש במעט לחצים בבטן, אך אין זה אומר שהדבר משתק או מפריע לפעילות השוטפת שלנו. איך ניתן להסביר מצבים שבהם התוצאה הינה חמורה יותר בדמות תגובות פיזיולוגיות ללחץ כמו למשל: שלשול, עצירות, כאבי בטן, בחילות חזקות עד הקאה, וכדומה.
מצב של סטרס איננו דבר שבשגרה. בעוד ייתכן ולאורך היום ניתקל במצבי לחץ קטנים – בעיות שונות אשר מעט מלחיצות, אך לא בהכרח משתקות, במצב של סטרס האדם נתקל בלחצים עזים יותר ובאופן מתמשך. הגוף אינו מסוגל לעבוד עם לחץ בצורה מיטבית ולאורך זמן. כאמור, ההתכנסות של הגוף כולו בהתמודדות עם הלחץ והאיום הנתפס מבחוץ מפריעה לפעילות התקינה של הגוף, ומובילה לשחיקה עצומה שלו.
כאשר אנחנו מתמודדים עם לחץ נקודתי, ייתכן ונתרגש ונחוש ברע, אך זה כנראה יעבור בעוד מספר רגעים ונוכל להתרווח ולאפשר לגוף לחזור לתפקוד השגרתי. אך כאשר הלחץ נותר, ונמשך, ומצטבר, ומעמיס, ודוחק, ועוד ועוד לחץ מתווסף למערכת ללא הפסקה – משהו בתפקוד המערכת מתחיל להשתבש ולתת אותותיו באופן הכי ממשי על הגוף: דחף לרוץ לשירותים להתפנות, שלשול, עצירות קשה, בחילות עזות, הקאות, חוסר תאבון, תחושה עצומה של חוסר שובע וכאבי בטן – כל אלו הינן תופעות גופניות אשר יכולות לנבוע ממצבי לחץ והתקפי חרדה.
כיצד מתמודדים עם כאבי הבטן במצבי לחץ?
חשוב להבין כי הבעיה אינה מערכת העיכול. למעשה, בבדיקה רפואית לא יתגלו יותר מידי ממצאים גופניים אשר אחראים לתפקוד הקשה של מערכת העיכול. עם זאת, יכולים להופיע לא מעט הסברים נפשיים לכך הקשורים במצבי סטרס.
תחילה, חשוב לפנות לטיפול רפואי. הסיבה היא כי בכל זאת ישנם אותות בגוף, ואומנם סביר להניח כי אין גורם פיזיולוגי ברור לכך אך בהחלט ייתכן ומצב הלחץ הדחוק הוביל או התקשר עם תרחיש גופני בעייתי, והפעיל אותו. זאת אומרת, בעוד הלחץ יסביר כיצד הופיעה הבעיה, אין זה אומר שלא הייתה שם בעיה אחרת שהופעלה בעקבות הלחץ.
במקביל לפנייה לגורם טיפולי רפואי, חשוב לפנות לגורם מקצועי ברפואת הנפש – פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי, מאחר וגם כאשר ימצא פתרון לבעיה הגופנית, אין זה אומר כי הבעיה הנפשית (גורמי הסטרס, החרדה הקשורה בכך, וכדומה) ימצא מענה בשל כך. ללא טיפול בבעיה עצמה ומקורותיה, בהחלט אפשרי כי יהיו מצבים גופניים חמורים יותר, וגם התקפי חרדה ההולכים ומחמירים.