טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) הוא אחד הנפוצים כיום בענפי הטיפול השונים. מדובר בטיפול קצר מועד באופן יחסי, הנמשך לרוב
חודשים ספורים ומבוסס על שינוי בתפיסותיהם של המטופלים – בהנחה שהדבר עשוי לשנות באופן ישיר את האופן בו הם מתנהגים בסיטואציות מסוימות. טיפולי CBT משמשים כיום להתמודדות עם מגוון רחב של בעיות נפשיות, ויש להם מקום של כבוד בהתמודדות הלא פשוטה שלנו עם החרדות למיניהן.
כיצד טיפול התנהגותי קוגניטיבי מסייע לסובלים מחרדות?
ההנחה העומדת בבסיס הטיפולים הקוגניטיביים ההתנהגותיים היא שהאופן בו האדם תופס את האופן, או סיטואציות מסוימות בו, מגדיר את ההתנהגות שלו. המנגנון הזה מסביר בצורה יעילה מדוע טיפולים מהסוג הזה נחשבים לשכיחים בהתמודדות עם חרדות, שהיא למרבה הצער מנת חלקם של רבים כיום בעולם המערבי.
השלב הראשון בטיפול יהיה בדרך כלל, ובאופן די ברור, הגדרה של ממדי הבעיה ויעדי הטיפול בה. הטיפול עצמו מבוסס על ניסיונות לשנות את הרגלי ודפוסי החשיבה של האדם. ההנחה כאן היא שייתכן שהחרדות אצל אדם מסוים נובעות מתפיסה שגויה שהתגבשה אצלו לגבי האובייקט המאיים, והרי ידוע שבדרך כלל חרדות אינן כוללות היבט "רציונלי" של סכנה מוחשית. חלק מרכזי בטיפול לכן יהיה זיהוי אותם דפוסים שגויים והסבר מדוע הם לא בהכרח מדויקים או רלוונטיים עבור המטופל. תוך כדי, ידגיש המטפל את דפוסי החשיבה הרצויים והנכונים יותר.
לאחר מכן, נדרשת חשיפה לגורם המעורר את החרדה. לאחר זיהוי סוג הבעיה והיקפה, מכניס המטפל באופן הדרגתי את המטופל לתוך ה"מים" – גם אם רק ברמה התיאורטית. במקרה של חרדה חברתית, למשל, סביר להניח שהטיפול יתמקד בשלב הזה החשיפה של המטופל לסיטואציות חברתיות שמעוררות אצלו חרדה או כאלה שהוא נמנע מהן לחלוטין בעקבות כך. התקווה היא שבעקבות השינוי בדפוסי החשיבה, כפי שנעשה בשלב הראשון וכפי שאמור להמשיך להיעשות גם בשלב הזה, יבין המטופל שהשד אינו נורא כל כך. ככל שהוא משפר את ההתמודדות שלו עם האובייקט מעורר החרדה, כך ייתכן שהחשיפה תהפוך ליותר ויותר מוחשית.
תוך כדי הטיפול, ייתכן בהחלט מצב בו ייעשה שימוש בכלים שונים מעולמות הטיפול הפסיכולוגי, הנפשי או אפילו תחומים אחרים. המטפל עשוי לאתגר את החשיבה של המטופל, לבצע את אותה הקהיה שיטתית והדרגתית שהזכרנו קודם לכן, לעודד אותו לכתוב יומן או להשתמש בשיטות שונות להרגעת המטופל. שימוש נכון בכלים עשויה למקסם את יעילות הטיפול ולשפר את תוצאותיו במידה ניכרת.
אז איך "מתניעים" את תהליך הריפוי?
ההתמודדות עם חרדות אינה פשוטה עקב מכמה בחינות. לא מעט אנשים מתקשים או אינם מעוניינים לקרוא לבעיה בשמה, בין אם עקב מבוכה ובין אם כל סיבה אחרת. התוצאה היא שהם מדחיקים את החרדה, מה שעלול להחמיר את ממדיה עוד יותר.
כמו בתחומים טיפולים אחרים, ובדומה לבעיות נפשיות נוספות, גם במקרה הזה מומלץ מאוד לאבחן את הבעיה ולהתחיל לטפל בה בהקדם האפשרי. המשפחה והקרובים של האדם החרד הם אלו שצריכים פעמים רבות לדרבן אותו לגשת לטיפול או אפילו להיות חלק בלתי נפרד ממנו, וזה בהחלט הגיוני. זה לא בהכרח יהיה פשוט, על רקע ההתנגדויות האפשריות הצפויות, אבל חשוב מאוד כן להקפיד על כך.
כאשר בוחרים מטפל התנהגותי קוגניטיבי, יש לבחון את הניסיון וההכשרה שלו. לעיתים הבחירה במטפל אשר טיפול בחרדות היא תחום ההתמחות שלו היא הבחירה הנכונה, אם כי רוב המטפלים יכולים לספק פתרונות במכלול של מצבים. חשוב להיות עם האצבע על הדופק ולשים לב לאופן שבו הטיפולים מתנהלים, לכימיה עם המטפל ולגורמים משתנים אחרים שעשויים להשפיע על תוצאות הטיפול. המטפל צריך להיות אדם שמשדר פתיחות ושמרגישים בנוח לשתף אותו בכמה מהצדדים הפחות נעימים של האישיות.
מקורות ולקריאה נוספת:
Therapy for Anxiety Disorders – HelpGuide
Cognitive-Behavioral Therapy for Anxiety Disorders: An Update on the Empirical Evidence
Treating Anxiety with CBT – Therapist Aid